בעיות פסיכולוגיות בגיל שלוש??

בתי בת 3 וחודשיים והיא מאד מפותחת שכלית לגילה (כל אמא אומרת את זה...). היום היא אמרה משפט שפשוט הוציא אותי משיווי משקל ומאד מדאיג אותי... היא שיחקה עם אחת הדלתות ואמרתי לה שתיזהר שהאצבעות שלה לא ייתפסו בדלת. היא, בתגובה, כאילו ניסתה לראות איך זה יכול לקרות, ושמה את האצבעות והתחילה לסגור את הדלת... אני כמובן עצרתי אותה והיא אמרה לי "אני רוצה להכאיב לעצמי, אני לא אוהבת אותי".... אני הייתי המומה מזה - לא ייתכן שהיא שמעה את זה בשום מקום - לא בגן, לא בבית (היא בת יחידה), לא מאנשים סביבה... ניסיתי לשאול אותה למה היא לא אוהבת את עצמה אבל לא הצלחתי לתקשר איתה בנושא - ברור לי שזה ממש לא מתאים לגילה ולא ציפיתי שהיא תענה לשאלה כזו בגילה. היא ילדה כל כך שמחה, חייכנית וחברותית ! אבל, לא האמנתי למשמע אוזניי וזה רודף אותי כל היום... האם זה יכול לקרות בגיל כזה? נראה לי לגמרי לא מציאותי! אולי היא התכוונה להגיד משהו אחר? מה עליי לעשות? האם זה יכול להיות רמז למה שמחכה לנו בגיל מאוחר יותר....?