מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- פחדים מגנביםמיקה25/01/2009
בני בן השש, ילד בריא ושמח, החל לאחרונה לבוא אלי במשך שעות היום והלילה בהצהרה כי הוא כל הזמן מרגיש שיש מאחוריו גנב. המקרה חוזר על עצמו גם כשהוא לבד וגם כשהוא משחק עם אחיו בחדר, גם באמצע הלילה, וגם כשהוא מנסה להירדם (ישן עם אחיו באותו חדר). התגובה המידיית שלי היא כמובן להרגיע אותו, להסביר לו שאין אף אחד, ושאנחנו שומרים עליו, להסביר שגנב לא יכול להיכנס לבית, אומרים לו לחשוב מחשבות חיוביות, וכל מיני דברים מרגיעים נוספים, אך המקרה חוזר על עצמו. הוא לא בוכה או נלחץ יותר מידי, ומיד ממשיך בעיסוקיו, אך הדבר מפריע לו. איך לדעתכם אני צריכה להגיב והאם יש צורך בבדיקה נוספת מעמיקה יותר של התופעה? תודה על עזרתכם.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פחדים מגנבים
ד''ר שירי שדה שרביט25/01/2009מיקה שלום,
פחד מגנבים הוא שכיח מאוד בקרב ילדים בגיל בנך. אני מתארת לעצמי שגם הלחימה האחרונה לא מחזקת את תחושת הביטחון האישי בקרב ילדים.
תגובותייך הטבעיות הן טובות ומתאימות ביותר, ונראה שהן אכן מרגיעות את הילד. ילדים נוטים לחזור על נושאים שמעסיקים אותם שוב ושוב, עד שהם ממצים אותם. הוא בטח גם מדבר על סדרה/גיבור שהוא אוהב, במשך לא מעט זמן. תוכלו לעזור לילד להירגע יותר, על-ידי השארת אור קטן או לתת לו חפץ שירגיע אותו בשעות הלילה. תוכלו גם להראות לו כיצד אתם נועלים את דלת הבית וסוגרים את הפתחים כדי לוודא שלא יפרצו לבית.
אם אינך רואה פגיעה בתפקוד הרחב יותר - כפי שנראה כעת - אין כל סיבה שהדאגה המוגברת לא תשכך מעט בעוד תקופה. חשוב לזכור שקמצוץ של חשש מפני פריצות הוא הכרחי, על מנת להבטיח את הבטחון האישי (לא היית רוצה הרי שהוא לא יהיה מודע כלל לסכנות שבעולם).
בהצלחה,
שירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טובים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
