טראומה ופחד לאחר מבצע עופרת יצוקה

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • טראומה ופחד לאחר מבצע עופרת יצוקה
    לימור
    26/01/2009

    בני הוא בן 6 אנו מתגוררים באשדוד וחווינו על בשרנו את הגראדים והאזעקות היום ברגע שהילד שומע סירנת אמבולנס או משטרה הוא נכנס ממש לחרדה וחושב ששוב יש אזעקה כמו כן בבוקר הוא מסרב להיפרד מאיתנו בגן דבר שלא היה קיים קודם איך עוזרים לו להתגבר? אגב גם הבן הנוסף שהוא בן 3 מגיב בחרדה שהוא שומע סירנה אך לגן הולך ללא בעיות

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פחדים לאחר המלחמה

    מיכל לופו-שדה
    27/01/2009

    שלום שרית
    כולכם עברתם תקופה קשה מאוד בשבועות האחרונים ילדים שלא גרו באזור הדרום חווים כרגע חרדות ופחדים מסוגים שונים עקב המלחמה ועל אחת כמה וכמה ילדים כמו ילדייך שחוו זאת על בשרם. התגובות של שני ילדייך הינן טבעיות לחלוטין. עד לפני שבועיים רעש הסירנה סימן עבורם מצב סכנה המצריך להיכנס למקלטים בידיעה שעלול ליפול טיל בתגובה לכך הם למדו לזהות את רעש הסירנה כמצב המעורר חרדה ופחד. במצבי חרדה הגוף שלנו מגיב על ידי קצב לב מהיר יותר, הזעה, לפעמים כאבי בטן ותחושת בחילה, יש ילדים המרגישים סחרחורת או כאב ראש, וכדומה. אני מאמינה כי ילדייך מרגישים חלק מתועפות אלו בכל פעם שהם שומעים את הסירנות של הניידות. והדבר החשוב הוא ללמד אותם כיצד לווסת את רמת החרדה שלהם ואת העוררות הגבוהה של הגוף על מנת לחזור ולהרגיש יותר רגועים יותר בשליטה. אני ממליצה לך עם בנך הגדול שתשבי ותשוחחי. חשוב לשוחח על החוויות שהוא עבר בזמן המלחמה ועל הפחדים שהרגיש. חשוב כי הוא יחשו לגיטימציה לדבר על הפחדים ולהדגיש עד כמה זה טבעי ונורמלי שהוא מרגיש כך ושיש עוד הרבהילדים כמוהו שחשים אותו דבר. את יכולה לומר לו כי את רואה שהוא עדיין מתוח מאוד וזה טבעי. חשוב כי תסבירי לו כי המלחמה הסתיימה וכי אין יותר אזעקות ולא צריך יותר להיכנס למקלטים לא בבית ולא בגן. את יכולה לשאול אותו מה הוא מרגיש בגוף כאשר הוא חש במתח, אולי דופק מהיר או כאב בטן ולתת לו כלים להרגיע את עצמו למשל על ידי נשימות עמוקות ונשיפות. אפשר גם לתת לו כדור גומי קטן שהוא יוכל להחזיק וללחוץ עליו חזק חזק כל פעם שהוא שומע רעש שמליחיץ אותו ולחשוב על מחשבה חיובית שמרגיעה אותו. כאשר הוא מגיב לרעש הסירנה ונלחת ואת לידו חשוב להרגיע אותו ולחבק אותו ולעודד אותו לנשום עמוק ולעשות את אחד התרגילים הללו. אני מאמינה כי לאט לאט כאשר הזמן יעבור הוא יתרגל בחזרה לשיגרה וגם המתח יחלוף. לגבי הפרידה בבוקר כאשר הוא הולך לגן שוחחי איתו על כך וניתן אף לשאול אותו מה היה יכול לעזור לו להיפרד בקלות רבה יותר. ניתן להציע לו לקחת חפץ כלשהו שהוא אוהב לגן, אולי אפילו חפץ שלך או של אבא שהוא יוכל להיות איתו בגן. חשוב גם ליידע את הגננת כדי שהיא תוכל לעזור לו בבקרים. לגבי הבן הצעיר הייתי מדברת איתו בשפה פשוטה יותר התואמת את גילו ומשחקת איתו במשחקים שונים של בובות על מנת לעזור לו לתאר מה הוא מרגיש ומה מלחיץ אותו.
    יש הדרכה טובה להורים באשר לאופן התמודדות עם מצבי לחץ זאצר של ד"ר ברוך אליצוראם הקושי ממשיך בהחלט כדאי לפנות לייעוץ של איש מקצוע. טיפול התנהגותי בליווי הרפיות הוא קצר וממוקד ומאוד יעיל בטיפול במצבי חרדה
    בהצלחה
    בהצלחה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו