התייעצות...

אודליה שלום,
נראה שיש שני תהליכים שמשפיעים שניהם על הילד. ראשית, בנכם נמצא בגיל שנתיים, בו מבחינה התפתחותית כל הילדים בודקים את מידת השפעתם על העולם, ונאבקים לקבוע את סדר היום המשפחתי בעצמם. המרדנות היא שלב התפתחותי, והיא משמעותית מאוד עבור הפעוט שרוצה לחוש תחושת שליטה בעולמו, ולא להיות מוכוון רק על-ידי המבוגרים. הורים רבים מופתעים מההיפוך בילד שהיה נוח ו"זורם", ופתאום מתנגד וכועס. זהו חלק טבעי מההתפתחות והגדילה - אי שיתוף פעולה עם החלפת החיתול, התנגדות להתלבש, חוסר רצון לצאת מהאמבטיה וכדומה. תוכלו להסתכל בשאלות קודמות בפורום בנושא זה, על מנת להתרשם מכך שמה שאתם עוברים עם בנכם הוא מנת חלקם של הורים רבים מאוד.
אולם יחד עם זאת, אין ספק כי ההפצצות ושינוי מקום המגורים באופן זמני השפיעו הן על הילד והן עליכם. אך אין סיבה שמה שאירע יישאר חרוט אצל הילד וישפיע על התנהגותו לאורך זמן.
עם שני התהליכים שתיארתי רצוי להתמודד באותה הדרך: לשדר לילד שאתם בטוחים במעשיכם ובבחירותיכם עבורו (למשל, אם צריך להחליף חיתול - אז אין ברירה), ולאפשר לו יכולת השפעה ובחירה הולכת וגדלה. כשהילד בהתקף זעם, חשוב מאוד להגיב אליו עניינית, אפשר לשלוח אותו לחדר ל"פסק זמן" להירגע לשתי דקות, ולהחזיר אותו לפעילות רגילה אחכ. שיתוף הפעולה בין שניכם והתיאום ההורי הם משמעותיים מאוד, ומשדרים לילד שיש הורים ששומרים עליו. במרד יש תקופת שיא שלאחריה יש רגיעה יחסית, ולכן חשוב שתהיו סבלניים ועניניים.
בהצלחה, וחזרה מהירה לשגרה עבורכם,
שירי