התנהגות

שלום רב. בני בן ארבע וחצי. נמצא במסגרת של גן טרום חובה. ילד פיקח,חכם,בעל אוצר מילים גבוה. משופע בחברים,וכן בשיחה עם הגננת לטענתה "רואים שהילד מושקע"... לדבריה, משתף פעולה בגן, יוזם, אהוד על הילדים, וממושמע. החל מהרגע שבני חוזר הביתה...הוא חסר מעש,משועמם "ולא מוצא את עצמו"... אנחנו משוחחים,אני מציעה לו לשחק בשפע ממשחקיו, והוא כלל לא מעוניין. מקס' גוזר מעט,וצובע (כשתי דק' בערך). בעיקר אוהב לטפס על הספות,ולרוץ בבית מחדר לחדר. טלויזיה הוא אוהב מאד..אך אני מגבילה אותו בשעת הצהריים לשתי תכניות. הוא ילד שאוהב להקשיב, בעיקר לסיפורים. גם אם הוא נשאל בשאלות במהלך הסיפור, הוא עונה לעניין. כך שלא נראה לי שמדובר בבעיה בריכוז. שאלתי היא...כיצד אני מעניינת אותו במשחקים? מדוע הוא לא מוכן לעשות פשוט כלום?? הילד לא אוהב לצאת מהבית. כשיוצאים לחבר..אסור לשאול אותו, פשוט אומרים לו. ובכלל הוא מעדיף שיבואו אליו. בעיקר הוא אוהב משחקי כדור..מגרש, ופעילות גופנית מחוץ לבית. יש לציין כי נולד לו אח לפני כ-7 חוד'. הוא אוהב לשחק איתו מאד או עם הכלבה. מעבר לזה,כלום. מטריד אותי העניין שהילד חסר מעש. האם לאפשר לו להמשיך כך? האם התנהגות זו תקינה? ומדוע "צריך" לדרבן אותו לשחק כל הזמן (וזה בעיקר איתנו, ההורים). אחרת הוא ימשיך לטפס על הספות. אציין גם שבעבר אהב פאזלים מאד,הרכבות, משחקי קופסה.. ועכשיו איבד עניין כמעט לגמרי. אודה לכם על תשובתכם..