מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התנהגות בכיינית- אצל ילד בן כמעט 5שירן01/02/2009
שלום לכולם, בני בן ה-5 נוהג בדרך קבע להגיב על כל דבר שנאמר לו בבכיינות או אפשר לומר יללנות. אם זה בגן כשהוא נעלב מהערה של חבר, או בבית כשחולקים על דעתו. בקיצור, כשלא מקובלת עליו החלטה מסוימת. הוא יכול בבית לבקש מעדן/סרט/שירותים/שתייה או כל דבר אחר וזה תמיד יצא מהפה בצורה ילדותית ומתבכיינת. העניין הוא שהוא בכלל לא ילד עקשן, ההתבכיינות הזו נעלמת אחרי דקה או שתיים, זה פשוט עניין של תגובה ראשונה- אין לי מושג איך להסביר זאת, בבוקר זה קורה בכל בוקר בעודינו מתארגנים כל פעולה שלו מלווה בבכיינות והקול רק מתגבר. מדובר בילד מאוד מאוד רגיש כלפי עצמו וכלפי החברה בכלל- תמיד משתף, מארח חברים מדהים, לא יודע להכות בחזרה, לא אלים, לא מתחצף.אך מה שבטוח זה שההתבכיינות לא נעימה לא לי ולא לבעלי וכמובן גם לא למשפחה המורחבת. כדאי לציין שיש לי בת קטנה ממנו בשנתיים, והמערכת יחסים בינהם נפלאה,מפרגנת ואוהבת, עם המון חיבוקים וזמן איכות אשמח לקבל טיפים או תגובות .... תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובה
ד''ר שירי שדה שרביט02/02/2009שירלי שלום,
ילדים נוטים להגיב בתגובות מגוונות כשהם נתקלים בתסכול. עם הגדילה, הם לומדים אלו תגובות הן יעילות ואלו התנהגויות לא מביאות את התוצאה הרצויה.
אני משערת, שבנך למד שתגובות ה"בכיינות" כפי שאת קוראת להן, מפעילות את המבוגרים באיזושהיא צורה. איני חושבת שסוג ההתנהגות הזה מעיד עליו משהו מסויים, אלא שהוא יודע שההתנהגות הזו תפחית את התסכולים ותביא במהרה את מבוקשו. ייתכן שהוא חושש שאם יבקש בצורה אחרת, יש סיכוי שלא יקבל מה שחפץ בו, או שהוא נהנה מהרווח המשני - תשומת הלב שלכם ושל מבוגרים נוספים.
הבעיה היא שהתנהגות כזו אינה יעילה לאורך זמן, ובטווח הרחוק היא עשויה יותר לעורר אנטגוניזם מהסביבה. לכן חשוב מאוד שתעזרו לבנכם להכחיד את סגנון הפנייה הזה, ותלמדו אותו דרכים טובות יותר להשיג את רצונו. בפעם הבאה שבנכם "יתבכיין", כדאי שתפנו אליו, תסבירו לו בפשטות שצורת פנייה כזו אינה מקובלת עליכם, ותציעו לו כיצד לבקש מכם את מה שרצה. בהמשך, כאשר ימשיך לפנות אליכם כך, אמרו לו שבכוונתכם להתעלם מבקשותיו, ועודדו אותו לפנות אליכם בצורה נאותה יותר. כאשר הוא פונה אליכם בדרך מתאימה, שבחו את הילד ותנו לו את מבוקשו. עודדו גם את הילד לקיים משא ומתן על נושאים שונים, במקום תגובה של היעלבות מיידית.
בנוסף, חשוב שתבדקו עם עצמכם, באיזו מידה אתם פנויים לילד ומגיבים אליו במהרה, או שהוא ממשיך ו"מתבכיין" רק כשאינכם זמינים לבקשתו הראשונה.
בהצלחה,
שירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאני מודה לך מאוד, לקחתי לתשומת ליבי
שירן03/02/2009* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
