ילד בן 12

ורד שלום,
תגובת הבהלה של בנך נראית לי מאוד טבעית. הילד כנראה מספיק חכם ורגיש להבין, שאנשים לא נישאים רק לצורך הביטוח של האוטו. העובדה שאת נישאת לבן זוגך, סותמת את הגולל על האפשרות שאת ואביו תחזרו אי פעם להיות זוג, וזו הכרה קשה לילד. כל שלב של התרחקות ההורים זה מזו, הוא שלב קשה לילדים. אני מתארת לעצמי שהנישואין מעוררים גם בך רגשות ומחשבות מגוונים, ואך טבעי שגם הילד יעבור זאת.
אני חושבת שכדאי להקל על הילד בהסתגלות, בהצגה הדרגתית של הדברים. כדאי לשוחח עמו ועם אחותו יחד, ולומר שאת ובן זוגך מעוניינים להתחתן, לדבר על המשמעויות של הדבר ועל כך שאביהם נותר אביהם, לשוחח על האפשרות שתקימו משפחה וכדומה. כלומר, על כל הדברים שעשויים לרוץ לילדים בראש, כמובן תוך סינון של התכנים לרמה שמתאימה לילדים. איני יודעת מהי איכות הקשר שלך עם גרושך, אולם חשוב ככל שניתן לעדכן אותו. ייתכן גם שהילד חש צורך להגן על הנוכחות האפשרית של אבא ועל הטריטוריה שלו, ולכן מתנגד לחתונה.
כדאי להכין את שני הילדים באופן הדרגתי לנישואין, ולהודיע להם מספיק זמן מראש לפני הנסיעה לקפריסין, בהתראה לא קצרה.
בהצלחה ,
שירי

כמה זמן מראש אני צריכה להודיע להם? כמה צריך לדבר איתם על זה?

לגבי ההודעה - כדאי להודיע לילדים כמה שיותר זמן. לציין את התאריך המדויק, ולפרט מי ישהה עמם כשתהיו בקפריסין. רצוי להסביר לילדים את כל הפרטים סביב החתונה - מדוע דווקא בקפריסין, האם תציינו את האירוע גם בארץ, מה המשמעות החוקית עבורם, מה יהיה הקשר שלהם עם משפחתו של בעלך החדש (במידה ויש לו ילדים - מה משמעות החתונה עבור הקשר שלך עם ילדיו), וכדומה. ילדייך הם גדולים מספיק על מנת להיות שותפים בתהליך - הם אינם אמורים להיות חלק מקבלת ההחלטות, אך הם שני האנשים שיושפעו הכי הרבה מהחתונה, יחד עמכם. חשוב שתהיי פתוחה לשמוע את התחושות והמחשבות של הילדים, גם אם הן לא ינעמו לך, שכן מה שלא ידובר מפורשות ימשיך להטריד אותם.
כדאי לשאול את הילדים האם הם ירצו להיות חלק מהתהליך - למשל לראות באינטרנט אם ניתן את בית העירייה בו תתחתנו, או שתצלמו את החתונה בסלולרי ותשלחו להם סמוך להתרחשות, וכדומה. ייתכן שהילדים ירצו להרגיש משמעותיים בתחומים שבעינייך הם זניחים, כמו לעזור לך לבחור את הבגד בו תתחתני וכדומה. הדבר החשוב הוא לאפשר להם להתבטא ולשאול, ולהיות מעורבים ככל שניתן בהתאם לגילם.
בהצלחה,
שירי