גבולות בגיל שנה וחצי

שלום טל
רובנו נוטים לשכוח במהרה את התנהגותם של ילדינו בגילאים השונים ולעיתים אומרים לעצמנו משפטים כמו: " עם הבן/בת הגדול/ה שלי זה לא היה כל כך קשה". לעיתים זה אכן נכון, אבל ברוב המקרים ההתנהגות של הילדים היתה דומה ואנו אילו שנוטים לשכוח את הקושי ולזכור יותר את הדברים הטובים... וטוב שכך.
ילדים בגילו של בנך נמצאים מבחינה התפתחותית בשלב בו הם מתחילים לדראוש את עצמאותם ובונים את זהותם הנפרדת. עקב כך הם בוחנים שוב ושוב את הגבולות של הסביבה וההורים, ומנסים לעשות הכל באופן עצמאי, תוך ניסיון לחקות ולעשות את מה שהמבוגרים סביבם עושים.גיא, הינו הבן הצעיר שלך, ויש לו וודאי רצון לחקות אתכם ואת אחיו הגדולים תוך שהוא מנסה אולי לעשות דברים כמוהם. כמו למשל, לגעת ב- DVD לפתוח ארונות וכו'. עם זאת, הקושי בגילו של גיא הוא שהוא אינו מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה לבד ולעיתים קרובות וודאי חש עקב כך תסכול או כעס, כמו כן, צריך להשגיח עליו מאוד כי הוא מתרוץץ ולא מודע לסכנות השונות, כמו חשמל, חפצים שבירים וכו'. לכן, בדיוק כמו שאת אומרת, זהו גיל לא קל בו צריך וחשוב לתת לילד להתנסות בדברים ולתת לו להרגיש שהוא יכול ומצליח לעשות דברים שונים. יחד עם זאת, חשוב כן לשים גבולות במקומות בהם הוא מסכן את עצמו או עושה דברים שאסור. אני מבינה את העומס והקושי, עם זאת, כרגע לא נשמע לי שיש לך מה להיות מודאגת. המשיכי הסביר לו מה מותר ומה אסור, לא בצעקות וכעס, אלא על ידי הסבר. חשוב למנוע ממנו להתקרב לחפצים שהם מסוכנים לו. ובמקביל תני לו מרחב וחופש להתנסות ולחוש שהוא גדול ומצליח כדי לפתח תחושת מסוגלות ויכולת.
אם בכל זאת, את חשה עומס רב ומרגישה כי התנהגותו מאוד חסרת גבולות את יכולה לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג ילדים התפתחותי.

בהצלחה