כיצד להסביר על סבתא שנפטרה

מירב שלום,
אני מתארת לעצמי כי את זוכרת את אמך בכל יום, וכי העת האחרונה של התכוננות לקראת יום המשפחה, מעוררת את זכר אמך ביתר שאת. אני בטוחה כי תלמדי את בתך ושאר ילדייך להכיר את אמך , לדעת עליה פרטים ולחשוב עליה. אולם אני אישית סבורה כי הדבר מתאים בגיל מעט מאוחר יותר. בסביבות גיל 3-4 ילדים מגלים עניין רב יותר בעץ המשפחתי ומבינים יותר את המשמעות של דמויות חסרות. כמו כן, ההבנה של העבר הופכת מורכבת יותר ואז הם יכולים להתייחס להיותם של הוריהם גם ילדים בעבר, ולא הורים בלבד. לטעמי ניתן להמתין עם השיתוף של הילדה באובדן של אמך - מבחינתה זו עלולה להיות חוויה מטרידה, לאור אי יכולתה להבין את נושא המוות. הדבר עלול להטריד אותה האם עוד סבתא או אפילו את יכולות להיעלם מחייה. לטעמי האישי, עדיף להמתין עד שהילדה תשאל מעצמה. יהיו לה עוד שנים רבות להבין ולשוחח על אמך המנוחה ועל הכאב והעצב שבהיעדרה.
בכל אופן, בכל עת שתספרי לילדה, כדאי להתאים את הפרטים לרמה ההתפתחותית שלה, ולהשתמש בעזרים קונקרטיים, כמו תמונות וסרטים ביתיים. עדיף שתתמקדי בתיאור המעלות והתכונות המיוחדות של אמך, מה היא אהבה, במה בתך דומה לה וכדומה.
שלך,
שירי