קשיי הסתגלות לגן

שלום לכם בתי בת שנתייםוסקרנית עד מאוד (לדעתנו ומחוננת, מדברת, חברותית ומעונינת בחברת ילדים. גדלה רק עם אמא- ללא מטפלת או עזרה משמעותית מצד הסבתות, קשורה לאבא אבל רוב שעות היום היא איתי. יצוין כי מעולם לא היתה עם מישהו אחר פרט לי או בעלי!!! החיפושים אחרי הגן שיתאים לה החלו מזמן...ולמרות הכמות האיכות לא מצאה חן בעיני...לבסוף לאחר התלבטויות רבות ונסיונות ארוכים לשני גנים (חודשיים כל אחד) שבהם שהיתי במחיצתה (אחד היה גן בהקמה וחיכיתי שירשמו עוד ילדים, השני הסכים לקלוט רשמית רק כשתגיע לגיל שנתיים) חזרתי לגן שהוא ברמה אינטלקטואלית הרבה פחות מוצלח אבל עם קבוצה קטנה, ילדים בגילה של בתי וכו'. לאחר מספר ביקורים (3-4) בגן יחד איתי השארתי אותה כל פעם לבד -בהדרגה. הצוות מאוד בא לקראתה אבל הבכי קורע לב. היא לא מפסיקה לבכות עד שאני באה לקחת אותה- וזה כבר שבועיים! היא כמעט ולא אוכלת, בוכה תוך שינה, קמה בוכה, מתאפקת מלעשות פיפי וקקי בגן אפילו שלא גמולה, אתמול היתה אפטית למשך שעה אחרי שחזרנו- לא מסתכלת בעינים, לא מגיבה לשאלות, צרחות כשמזכירים את הגן וכו'. הגננת אומרת שהיא דוקא משתתפת בפעילויות ובוכה מדי פעם. (אני שומעת בכי רצוף של שעתיים מעבר לגדר!) . כמו כן יצוין שאני השלמתי עם הבחירה של הגן מלית ברירה והפרידות קשות לי מאוד ובעלי לא יכול להחליף אותי. היום נשברתי ולא הלכנו לגן אפילו שאני יודעת שבזה היא "ניצחה". אינני יודעת אם מדובר פשוט בקושי שיחלוף או שיש לה בעיה אמיתית בהתמודדות. שכחתי לציין גם כי לא הצלחתי כל כך להרגיל אותה לשחק באופן עצמאי. רוב הזמן מבקשת לשחק איתי. עזרו לי - אני חסרת אונים!