שינוי התנהגות קיצוני

שלום, אנו הורים לילד בן שלוש וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים. ילדנו הגדול הוא ילד מקסים עדין וחברותי מאד. לאחרונה (בערך חודש וחצי) הוא שינה את התנהגותו באופן קיצוני ביותר. הוא לא מקשיב לנו. כל בקשה שלנו מסתיימת בתגובה - לא! כשאנו רואים שיש לו פיפי ומבקשים ממנו לגשת לעשות הוא לא הולך עד שלפעמים זה בורח לו, כל בוקר מתחיל ריב סביב צחצוח השיניים והחלפת בגדים שמסתיים בצעקות(שלנו) ובבכי (שלו). גם הכניסה לאוטו היציאה והעליה במדרגות הביתה הוא התחיל להציק לאחיו הקטן (דוחף אותו או יושב עליו) ושיא השיאים, התחיל לעשות פיפי בכל מיני פינות בבית (קרה 3 פעמים) ופעם אחת קקי. ממש אנחנו מרגישים כאילו הוא עושה לנו דווקא אבל אין ספק שכל אלה הם איתות וקריאה לעזרה. דיברנו איתו יפה ובעדינות ניסינו לבדוק אם יש בעיה אך ללא הצלחה התחלנו לשלוח אותו לחדר לעונש שיחשוב על התנהגותו, בהתחלה הוא היה נפגע מזה מאד אך אח"כ הוא התרגל לעונש זה וזה כבר לא משפיע עליו, לפעמים אנחנו כבר מאבדים סבלנות כועסים וצועקים. הוא בתגובה צוחק ומגחך. כשהוא נמצא אצת דודתו או סבתו הוא לא מתנהג ככה. ודיברתי עם הגננת שלו והיא אמרה שאין משהו מיוחד וכמו לכל ילד גם לו יש ימים שהוא קצת יותר שובב. יכולות להיות כל מיני סיבות להתנהגות זו אבל אנחנו לא יודעים על מה לשים את האצבע. בקיץ האחרון נפטר באופן פתאומי אביו של בעלי וזה עדין משפיע עלינו. גם בתחילת השנה הוא נכנס לגן חדש אחרי מסגרת מצומצמת ולפני חודשים אחיו הקטן התחיל ללכת. אנחנו ממש אובדי עצות ונואשים ולא יודעים אך לטפל בבעיה. חשבנו לפנות לפסיכולוג ילדים, האם תגובתנו קיצונית? אודה מאד לתגובתכם המהירה.