פחד מתמונות

בתי בת שנתיים ו 11 חודשים, ומזה חצי שנה מתלוננת על פחד מתמונות. זה התחיל מציור שראתה בבית הסבתא שבו הופיעו שני אנשים, תמונה מאוד גדולה. והיא פשוט ישבה בוכה בסלון ולא הסכימה לפקוח עיניים. מאז הנושא התרחב למקומות שונים אחרים בהם ראתה תמונות שטענה כי מפחידות אותה. זו יכולה להיות גם תמונה קטנה של ים, לווא דווקא אנשים - אבל בדר"כ מדובר בדמויות. תמכנו בה, חיבקנו, הקשבנו וניסינו להסביר וקיווינו שהבעיה פשוט תחלוף לבד. אך בימים האחרונים הפחד התעצם. ואתמול הילדה ישבה בביתה של אחותי שעה וחצי עם עיניים עצומות, זאת למרות שהיו שם ילדים נוספים שהיא מאוד אוהבת לשחק עימם, וגם אחיה ואביה. השיא היה היום, כשהילדה פשוט לא הסכימה ללכת לגן. היא בכתה בהיסטריה, עצמה עיניים, ואמרה שהיא רוצה לישון. אח"כ אמרה שכואבת לה האוזן, אז לקחנו אותה לרופא (שאצלו היא אמרה נחרצות שלא כואבת לה האוזן), והסבירה לי אחרי הרופא שפשוט בגן תלו תמונות של ילדים ולכן היא לא רוצה ללכת לשם יותר.חזרתי לגן לאחר הרופא, כדי לנסות ליידד אותה עם התמונות שתלו, אבל ללא הועיל, הילדה פשוט בכתה שרוצה להיות עליי בידיים ,עצמה עיניים, כל הדרכים שניסו המטפלות כדי לעזור לא הועילו. רק בחצר היא הסכימה לפקוח עיניים וברגע שיצאנו שוב מהגן - היא חזרה לעצמה ורצתה שנשחק. אמרנו לה שמחר נלך לגן, ושאנחנו מבינים אותה, והכל יהיה בסדר. והיא שוב בכתה. והכי צרם לנו -מהבוקר היום היא מבקשת שאוריד מהקיר בביתינו את התמונה של החתונה שלנו, וגם את התמונה שתלוייה בחדרה (תמונה של ילדה עשוייה מפימו). משעות אחה"צ עד שנרדמה בלילה -לא הסכימה לשבת בסלון בבית ועצמה עיניים ופשוט ישבה רק עלינו על הידיים שלנו. היא מביטה בתמונות ממש בבעתה. אין לנו מושג מה לעשות. ברור לנו שהנושא תפס מימדים שדורשים ייעוץ. האם אכן כך? האם מוכר כזה פחד? מה לעשות בקשר לגן? אנו נאלץ למעשה מחר לשים אותה בגן בעודה מפוחדת ועוצמת עיניים... מה עושים במקרים כאלו??.