טראומה רפואית

דרור שלום,
נשמע שגם אתה וגם בנך חווים את הפרוצדורות הרפואיות באופן קשה, ונראה לי שלא בכדי. אני מאמינה שלכל הורה מאוד לא קל במצבים כאלה, ואדרבא הילדים. חשוב להבין שגם התגובה שלך וגם של בנך היא תגובה טבעית למצב שהוא עצמו אינו טבעי. כעת חשוב ביותר שאתה ואם הילד תעזרו לו לחזור לשגרה. תוכלו לעשות זאת בשני אופנים - ראשית, הדגשה וריבוי של אירועים שמחים, פינוקים ובילוי אתכם כדי לאזן את זכרון האירוע הטרואמטי. שנית, אפשר להציע לילד לעבד את מה שעבר באמצעות ציור, הצגה, שימוש בערכת כלי רופא כשהוא הרופא, וכדומה. אם הילד אינו מעוניין לעשות כן, אל תלחצו עליו ותנו לו להשתמש במנגנונים הבריאים של ילדים. כאשר הוא מתעורר בלילה מסיוט, שהו במחיצתו עד שהוא נרגע.
במידה וצפויות לכם בעתיד בדיקות נוספות, כדאי לחשוב כיצד להכין את הילד. ייתכן שאפשר להשתמש בתרופות הרגעה מסוימות (אולי טבעיות) ביום הבדיקה. התייעצו לגבי זאת עם הצוות הרפואי המטפל בו. בנוסף, נראה שבנך מבין היטב את האימה שהבדיקות מעוררות, ואולי כדאי להכין אותו מראש, על אף הקושי להתמודד עמו יותר זמן, כדי שירגיש פחות מופתע ויוכל להתארגן מבחינה נפשית.
בהצלחה ורפואה שלמה,
שירי

תודה שירי אכן אנחנו חווים זאת קשה, כי זה קשה. אני משתדל לעשות עבודה ולהקרין כמה שפחות לחץ ודאגה כי אני יודע איך זה משפיע על בני. הוא מרגיש הכל. האמת שהוא מקרה קיצוני של חוסר שיתוף פעולה ולכן הכל כרוך בקושי רב. הוא מבין ופוחד מאוד מפולשנות רפואית, אותה חווה רבות. בקשר למשהו מרגיע לפני בדיקות, בבדיקות המפחידות, הוא בצום ולכן גם אי אפשר לתת משהו מרגיע לפני ההרדמה. מה גם שהוא לא יקח כלום, אלא אם זה יוסווה טוב בתוך שוקולד. היום הוא העלה חום והלכנו לרופא. היה פחד גדול אבל בניגוד לציפיות הוא שיתף פעולה ועבר חוויה טובה עם רופא. לאחר הבדיקה הוא כמעט והבריא מהמחלה מרוב גאווה שעבר זאת בשלום ובגבורה. ראיתי איך הוא שמח. שוב תודה דרור

דרור שלום,
נהדר שאתה אמפתי למצוקה הרגשית שהטיפולים הרפואיים גורמים לבנך ולא מצפה ממנו להמשיך כאילו כלום לא קרה. התגובות שלו נראות לי בריאות ומתאימות. לילדים בגילו אין עדיין הבנה של מושגים מופשטים כמו בריאות, מניעה ועתיד, ולכן מבחינתו קורה לו דבר מאוד לא נעים ללא סיבה ברורה. בנוסף, מהתיאור של מה שהתרחש היום נראה שבנך מבחין בין MRI שהוא פרוצדורה מפחידה, לבין מפגש פשוט יותר עם רופא הילדים. מכל המידע שמסרת לי אני מניחה כי בנך ואתה בדרך לשכחת הארועים הלא נעימים ולהמשך בחייכם הרגילים, ללא טראומה מתמשכת. אני מקוה שלא צפויות לכם עוד בדיקות פולשניות, ומאחלת לכם רפואה שלמה.
שירי