אחות חדשה.....

שלום, יש לי תינוק בן שנה וחמישה חודשים. ילדתי לפני שבועיים בת חדשה בניתוח קיסרי, כך שנעדרתי מהבית בפעם הראשונה למשך שבוע שלם וחזרתי הביתה עדיין כואבת ובלי יכולת לתפקד יותר מידי עם הקטן, כך שרוב הזמן טיפלתי בילדה ואמא שלי שהוא מאוד אוהב הייתה עם הבן. אני חוששת שהקטן שלי פיתח חרדת נטישה כלשהי. כל עניין ההשכבה לישון בלילה הפכה לסיוט. לפני הלידה הייתי מניחה אותו במיטה והוא היה מרדים את עצמו, עכשיו הוא רוצה להירדם רק על הידיים שלי עד הירדמות מוחלטת, כך שהוא לא מרגיש שאני מניחה אותו לבסוף במיטה. כל נסיון להניח אותו ער גורר בכי קורע לב עד השמיים ועד שאני מרימה אותו בחזרה. ביומיים האחרונים אני מנסה להחזיר אותו למסלול ומניחה אותו במיטה כרגיל לאחר האמבטיה ויוצאת מהחדר. הוא בוכה עד שנרדם. זה בסדר ??? משהו נוסף. לא משנה כמה אני מעניקה לו תשומת לב ואני משתדלת לעשות זאת המווון. הוא נושך אותי כל הזמן. ממש בכעס וכדי להכאיב. בהתחלה התעלמתי מזה, אבל זה נהפך להרגל וזה לא גרם למיעוט בנשיכות. התחלתי להעיר ואז הוא עושה זאת שוב מיד לאחר שאני מעירה וממש בכעס ויותר חזק. האם להיתעלם ? האם להעיר? לכעוס ? אני כל כך מבינה את הקנאה ומשתדלת לפנק אותו כמה שרק אפשר, אבל אני מפחדת שאני עושה לו רע והופכת אותו לילד מפונק יתר על המידה ולא מחונך. מה לעשות ? אני מלאת רגשות אשמה וזה משפיע על מצבי הנפשי....