שואלת שוב אשמח אם תענו-תודה

שירי שלום,

שימי כרגע את הילד במרכז ותאפשרי לו להביע את רגשותיו ורצונותיו, עד כמה שזה כואב.

הבהירי שאת לא כועסת. דובבי אותי ונסי להבין מה הסיבה שהיה רוצה לגור שם. גלגלי איתו סיפור דמיוני של היית עובר לשם ומה היה קורה? (יש לו אחים גם מהאבא).
מה השתפר? מה הוא מרויח? מה הוא מפסיד? איפה זה ישמח אותו איפה זה יעציב?
אם הוא יכול לכתוב לך את הדברים זה גם דרך.

לפעמים אנחנו בטוחים שהחלטנו החלטה אבל אז כשגורמים לנו לחשוב, אנחנו רואים גם מה אנחנו מפסידים.

תני לו להיות שלם ולהבין את ההשלכות. בהמשך, במידת הצורך צרפי את האבא כדי שהילד יראה עם אכן זה ישים או לא בפועל.

אל תביעי את כאבך או התנגדותך או תשיגי התנגדות. נקטי בגישת שיתוף פעולה.

בהצלחה!