בעייה התנהגותית לילד בן שנתיים וחצי

שלום, בני בן שנתיים וחצי, ידידותי, עם מצב רוח טוב, בטחון עצמי, מלא שמחת חיים, הולך לגן למעלה משנה. היחסים בבית מצויינים, בעלי ואני עושים כל מה שנכון לגידול נכון ובריא של בננו. לאחרונה אנחנו נתקלים ב"בעייה" קצת מוזרה שחוזרת על עצמה עם כל הסובבים אותו (הורים, חברים, משפחה, גננות וכד'). בכל גילוי של עידוד של בנינו שכולל מחיאות כפיים, חיוך וצחוק על דברים חכמים ונחמדים שהוא עושה הוא נרתע, נעלב ולעתים מתחיל אף לבכות. אנחנו קצת חסרי אונים מול התופעה הזו כי לא ברור לנו ממה היא נובעת. אנחנו מנסים כל הזמן להסביר לו שזו לא סיבה להעלב, שלצחוק ולמחוא כפים משמעם עידוד ותגובה חיובית, כמה שניתן להסביר לילד בגיל הזה. האם מוכרת לכם התופעה הזו? האם תוכלו להאיר את עינינו? נשמח לתגובתכם. תודה