התפרצויות בכי ללא סיבה

יולי שלום,
מאוד לא קל לראות את הבת של במצב כזה, בייחוד כשאת עסוקה גם עצמך בהסתגלות לתינוק החדש ולהרחבת המשפחה.
התפרצויות הזעם של בתך עשויות לנבוע גם מהשלב ההתפתחותי שלה וגם להיות תגובה להולדת האח. סביר להניח שהן נובעות משילוב של שני הגורמים הללו. לקראת גיל שנתיים, ילדים מתקשים יותר מבעבר לקבל את הגבולות המוצבים להם, ומגיבים בכעס רב, בבכי, התנגדות והתפרצויות בכי וזעם. זהו תהליך התפתחותי שכל הילדים עוברים בגיל זה. בנוסף, לידת אח מעוררת אצל כל הילדים לא רק רגשות שמחה אלא גם חרדה ודאגה ביחס לשינוי, מכך שההורים עסוקים יותר ומושקעים מאוד בילד הנוסף, וחשש עז שמא הם לא ישקיעו בילד הבכור באותה המידה. שוב, זוהי תגובה טבעית ומתבקשת בסיטואציה זו. תוכלי להסתכל בפורום לשאלות קודמות ולראות כמה הורים מוטרדים ביחס לשני היבטים אלו בילדיהם.
חשוב מאוד שתעזרי לבתך לפתח דרכים נאותות ותואמות יותר לבטא את עצמה, כעסיה ודאגותיה. חשוב שאת ובן זוגך תבינו כי הילדה מבטאת מצוקה אדירה מבחינתה בהתפרצויותיה, וזקוקה לכם שתכילו אותה ותעזרו לה למתן את התגובות. כאשר היא בוכה, מומלץ לפנות אליה ולנסות לחבק אותה בחיבוק חזק ולהרגיע אותה. כדאי לקחת אותה ממקום האירוע למקום רגוע יותר, כמו החדר שלה. בזמן הקרוב, בהתחשב בהולדת האח, עדיף להתייחס אליה מאשר להתעלם. ייתכן כי בתכם חשה כי רק אם תנהג בדרך קיצונית, היא תזכה ליחס. חשוב לאפשר לילדה לקבל מכם יחס אישי ומספר דקות בלעדיות עבורה במהלך כל יום, על מנת להפחית את הרווח המשני שלה בהשגת תשומת לבכם. בהמשך, אפשר יהיה לנקוט בתגובות של התעלמות או "פסק זמן" כאשר היא מתפרצת, אולם לאחר שהילדה תעבור תקופה מסוימת של הסתגלות להולדת אחיה.
רצוי לשוחח גם עם הצוות החינוכי בגן של הילדה או עם המטפלת, כדי לשמוע כיצד היא מתנהגת שם וכיצד הם מלווים אותה בתקופה של ההסתגלות לשינויים המשפחתיים.
בהצלחה!
שירי