חרדה חברתית או ביישנות

הי בני בן שנה ועשרה חודשים.עדיין לא הולך לגן.ביום יום אנחנו ניפגשים עם מספר ילדים קבועים שאינם הולכים לגן גם כן ונוצרה חבורה קבועה.בני אוהב אותם מאוד ומחכה למיפגשים עמם.כאשר אנחנו בגינה והם איננם הוא לא מתקרב לילדים אחרים ואף נמנע מכך ואם ילד מתקרב אליו הוא פשוט משנה כיוון ומעדיף לשחק לבד.מגיל מאוד צעיר היה מתפרץ בבכי מר כאשר היינו ניכנסים למקומות שהיו בהם הרבה אנשים שחיכו לראותו.אצל המשפחות שלנו זה נרגע לאחר שהוא הכיר אותם.אם אנחנו הולכים לארוע(שזה לעיתים רחוקות, הוא מתחיל לבכות כאשר ניגשים לומר לו שלום ומאוד קשה להרגיע אותו הוא ממש במצוקה עד שאנחנו הולכים מהמקום.כך גם בימי הולדת של חברים שאיננו ניפגשים הרבה.גם כשיש הרבה ילדים לא מוכרים, הוא נמנע ואם משהו מנסה לחייך אליו הוא בוכה.יש לציין כי הרבה פעמים הוא נירגע ואחר כך משחק ושמח אך אפשר לומר שבאופן כללי הוא ביישן ולא אוהב לרוב שמנסים לדבר אליו או לחייך אליו (לרוב מפני שיש פעמים שהוא מאוד אוהב).עד היום לא ייחסנו לכך חשיבות יתרה אך התחלנו קצת לחשוש שאולי מדובר בחרדה חברתית מסויימת?אם כן, יש מה לעשות או פשוט להניח לזה עד שיחלוף מעצמו? לתשובתכם אודה