פחדים

ורד היי,

את מתארת תופעה שכחה של פחד וחרדות בגילאים אילו.
כמה זמן המצב שאת מתארת נמשך? ממה זה התחיל?
האם יכול להיות שהפחד של בנך הוא מדומה, והוא "למד" מאחותו הגדולה את ענין הפחד?

לגבי הגדולה- לא צריך לומר לה שאין ממה לפחד כי כך אנו מתכחשים לרגשותיה. מה שכן, צריך לטפל בפחד, לראות ממה הוא נובע, לבדוק איתה ולקבל ממנה רעיונות מה יקל עליה את פחדיה, מה היא חושבת שיעזור לה לפחד פחות. התשובות הם אצלה.
את תצטרכי לצאת בהדרגה מהחדר. פעם תשבי רחוק מהמיטה ולאט לאט תשבי ליד הדלת.

תקנו יחד מנורה שהיא אוהבת שתאיר עליה או דובי שישמור עליה והיא עליו. אולי תשימו פעמון שבו תוכל לקרוא לכם אם פתאום העקרב מופיע, למשל. וכו'.

בהצלחה,

נעמה.

מצחיק, גם לביתי קוראים נעמה. בקשר אליה, הבנתי. בקשר לבני רציתי להוסיף שהוא התחיל עם הפחדים כך שלא נראה לי שהוא נדבק ממנה, הוא מפחד אפילו להשאר בסלון לבד עם אחותו, אני צריכה להיות כל הזמן בטווח ראיה, אפילו שרותים. בשבת הוא לא מוכן לשחק בסלון איתה אלה שאני יקום גם לסלון. לא יודעת איך לפתור את זה, אשמח לעצה. נעמה מפחדת מסרט שאראו בגן עם עקרבים, או סיפור מפחיד שהיא שמעה מילדות גדולות.היא יותר בוגרת נראה לי שאם אני יחליט החלטה אני מקווה שאני יצליח להפחית אצלה את הפחד, הוא הרבה יותר ילדותי ותינוקי ואני פוחדת לפגוע בו אם הוא באמת מפחד, אבל נראה לי שהוא עבר את הגבול. זה לא מפינוק כי אני ממש רואה את החרדה שלאני לא לידו או אבא. תודה רבה