חרדות בגיל שנתיים

שלום, ביתי בת שנתיים וחודשיים, מאז ומתמיד הייתה ילדה חברותית וחייכנית, אך בסביבה גדולה של אנשים הייתה בוכה והיה לוקח לה זמן רב עד שהייתה מתחילה לחוש בנוח. לפני שלושה חודשים נכנסה לגן חדש (לאחר שהייתה בגן אחר), הסתגלותה לגן הייתה טובה ומהירה יחסית, היה הלכה לגן די ברצון ולרוב לא בכתה בבוקר, לאחרונה התחלפו בגן הגננת ואחת הסייעות , הצוות עד היום לא קבוע לגמרי וישנם שינויים די רבים באנשי הצוות. בשלושת השבועות האחרונים היא בוכה מאוד בבוקר כאשר היא נפרדת ממני או מבעלי בגן, וכן היא הפסיקה לאכול בגן. כשהיא חוזרת הבייתה בשעה 13:00, היא אוכלת ארוחת צהרים כשהיא רעבה מאוד מאוד. שמתי לב במקביל שהתנהגותה הפכה להיות מאופקת, היא זקוקה שאני אהיה בסביבתה (כאשר אנחנו מחוץ לבית), בכדי שהיא תשחק, כאשר אנחנו נפגשים עם קרובי משפחה היא מבקש ממני להרים אותה על הידיים, היא שוקת ולא עונה כשמדברים איתה, לוקח לה זמן רב עד שהיא משתחררת וחשה ביטחון,ואז היא מתחילה לדבר ולשחק. גם בארוחות משותפות של המשפחה המורחבת, היא נמנעת מלאכול למרות שאני ממש חשה שהיא כן רוצה לאכול, גם במקרה זה היא לרוב אוכלת בסופו של דבר כשיש מסביבה פחות אנשים. חשוב לי לציין שכל התופעות האלו לא קיימות בתוך הבית אלה רק מחוצה לו ורק כשישנם יותר אנשים ממשפחתנו המצומצמת (4 נפשות), כשר מצטרפים אלינו לבית אורחים בכמות סבירה אין לה שום בעיה,היא ישר מדברת, אוכלת וחשה ביטחון מהרגע הראשון. אני חשה בחרדות שלה, אני מאוד דואגת וחשה חוסר אונים שאיני יודעת איך לעזור לה ומה מקור הבעיה.