שינוי אצל ילד

שלום רב, נתחיל את הסיפור מההתחלה. מצטערת מראש על האריכות .בננו בן שנתיים ושבעה חודשים. לפני כחודש עברנו לבית חדש. מאוד חששנו מהתגובה שלו אך הוא קיבל את בשמחה ואהבה וכל הזמן מדבר על הבית החדש. (יש לציין שזה שידרוג לבית גדול יותר עם גינה וכו). שבועיים אחרי לצערנו נאלצנו להפסיק הריון בשבוע 23. אנחנו לא יודעים כמה הוא מודע ומבין את התהליך אבל בכל מקרה אמא ואבא לא היו כמה ימים בבית ואחכ אמא היתה קצת במיטה (השתדלנו לא להראות שום דבר לידו...) במקביל לשני דברים אלו הילד החל למצמץ בעיניים. לקחנו לרופא משפחה שטוען שזה מלחץ (והרופא לא ידע מכל הדברים הנל) וזה סוג של "טיק" ושרצוי לא להתייחס לזה וזה יעבור לבד.רצינו לשמוע דעה נוספת והלכנו לרופאת עיניים שטענה שיש לו דלקת ונתנה משחה למשך שבוע אנחנו לא רואים שיפור בעניין המצמוץ. למי אנחנו צריכים להקשיב? דבר נוסף שהתפתח השבוע -הילד גמול קצת לפני גיל שנתיים אך קקי הוא מבקש לשים את הטיטול ואף פעם לא הייתה לו בעיה לעשות. השבוע החל להתלונן שכואב לו בטוסיק והוא פשוט לא היה מוכן לעשות קקי. לאחר יומיים שלא עשה קקי ורק התלונן שכואב לו הרופא בדק ולא מצא מקור לכאב. נתנו לו נר גליצירין ולאחר ייסורים מרובים יצא לו ומאז ממשיך להתלונן שכואב ולהתאפק. היום שוב שמנו לו נר ואחרי מאבקים מרובים עשה קקי אפילו בשירותיםן והיה מבסוט אך לאחר חתיכה אחת רצה לרדת ולאחר מס'' דקות שוב החלו הייסורים. רואים שהוא ממש מתייסר אבל אנחנו לא רואים דבר בטוסיק. מה קורה ליד שלנו? האם זה פסיכולוגי? האם יש ריגרסיה והוא לא מוכן "להיפרד מהקקי?" האם כל זה קשור לכל מה שקרה? אנחנו חסרי אונים ולא רוצים בדיקות פולשניות. לא בעיניים ולא בטוסיק. כל עזרה ועצה תתקבל בברכה תודה