מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שינוי התנהגותי שנתיים וארבעה חודשיםעינבר17/03/2009
שלום. אני פונה אליכם בעניין בתי בת השנתיים וארבעה חודשים. עד לפני כשבועיים, הילדה שלי הייתה חייכנית, מאושרת, שמחה להיות בחברת ילדים אחרים, משחקת, משתפת, חולקת.... לפני כשבועיים היא חלתה באבעבועות רוח, באופן יחסי בצורה קלה מאחר והיא מחוסנת, הקושי העיקרי היה חולשה כללית ועייפות. אך יחד עם זאת חל גם שינוי במצב הרוח ובהתנהגות בצורה די קיצונית, היא לא רצתה לשחק, הייתה עצובה רוב הזמן, שום דבר לא הצליח לנחם אותה. בכל פעם שילד או מבוגר התקרבו היא בכתה ונלחצה {נכון שזה נשמע הגיוני בגלל המחלה, אך בתחושה זה היה יותר מזה}. ביום ד' לפני שבוע ניסינו לחזור לגן, אך זה היה בלתי אפשרי, החזרה הייתה מלווה בצרחות, ולאחר כשעה הגננת התקשרה שיש לילדה חום, כשהגענו הביתה כאילו כלום לא קרה, היא "התעוררה" וביקשה לשחק וכך כבר שבוע ביום א' האחרון חזרנו לגן, אך כל בוקר, היא צורחת ובוכה שאינה רוצה להיכנס, היא לא מוכנה לשחק עם הילדים ונראה שהיא בחרדה...מאוד קשה לי להשאיר אותה כך בבוקר וגם בשיחלות עם הגננת במהלך היום אני מבינה שמאוד קשה לה, היא מעדיפה להיות לבד, כשמשהו לא נראה לה היא מייד פורצת בבכי, כשילדים מנסים להתקרב היא הודפת.. חשוב לציין שהשינוי ההתנהגותי הוא גם בבית וגם עם בני המשפחה המורחבת. בתחושה שלי, אני מרגישה שהמחלה מאוד החלישה את בתי פיזית ובעיקר רגשית. אך עדיין, אני מאוד מוטרדת מאחר וכאילו נראה ששמחת החיים, והאושר התמידי בעיניים מעט נעלם... אני די אובדת עצות, אשמח לשמוע חוות דעתכם.... תודה רבה!!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר השפעת המחלה
נעמה סבג שמש18/03/2009האם בעקבות המחלה נאלצתם להשתמש בתרופה מסויימת לה היא סירבה, ולכן פעלתם בצורה אגרסיבית?
איך הסברתם לה את מחלתה? האם היא סבלה ממנה פיזית?
היו סבלנים למצב. הכנסו לגן בהדרגה, כאילו מדובר בגן חדש ובתחילת שנה. עטפו יותר, חבקו ועטפו.
הכינו אותה לכל מפגש עם אנשים אחרים או בכל מקום.
ישנם ילדים המגיבים באלימות ובהתקפי זעם לאחר מחלה.
לעתים הגבולות נפרצים כי אנו כהורים מרחמים על הילד ומוותרים לא מעט. יכול להיות שיש קשר?
בברכה,
נעמה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
