מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- לנעמה סבג שמש- בהמשך לתשובותייךלימור18/03/2009
קראתי את תשובותייך וברצוני להוסיף - בהקשר לפעילויות השונות שיש בצהרון עליהם דווקא אני שומעת ממנו ללא שאלות ממני בעניין ותגובות חיוביות יש מצידו והרבה התלהבות . יש לציין שגם על שאר ילדי הצהרון בני מדבר עליהם ודי בחיוב כמובן שיש פה ושם מריבות אבל די לגיטימי . הדגש הוא על האחראי . רשמת לי לא לשאול במכוון , אשמח אם תוכלי לתת לי כלים כיצד כן לגשת ולשאול שלא במכוון . העניין להגיע באמצע הוא די בעייתי מאחר והעבודה שלי ומקום מגוריי הן בשתי ערים שונות במרחק ייחסית רב . שוב תודה על התייחסותך .
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נעמה - חשוב לי להוסיף
לימור18/03/2009שלאחרונה הוא מתעצבן משטויות ומתחיל לצעוק ומרביץ וברוב הפעמים אני אפילו לא יודעת למה . העצבנות שלו יכולה להגיע גם אם הוא התחי לדבר ואני לדוג' הפרעתי לו למהלך השיחה ללא כוונה הוא יתעצבן ויבעט בי לא תמיד ינסה לפגוע בכוונה . איך לנהוג איתו בסיטואציות הללו שבאות לעיתים קרובות מאוד אפילו . שוב תודה על עזרתך .
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהגבולות ברורים
נעמה סבג שמש18/03/2009השאלה המרכזית היא כיצד אתם מגיבים כשזה קורה.
תגובתכם צריכה להיות ברורה וחד משמעית. אם תנקטו במשך שבועיים את אותה תגובה, הסיכוי שהתנהגות זו תיכחד. אתם צריכים להיות משמעיים. לתפוס לו את הידיים ולומר שבבית הזה לא מרביצים. אפשר להשתמש בשיטת ההרגעה בחדר, ולצאת רק כאשר יירגע. תהיו עקביים וזה ייפתר.
אם זה חמור מזה ומתבטא בתחומים רבים, פנו להכוונה מקצועית. אתם, לא הילד. זה ייקל על התמודדותכם.
בהצלחה!
נעמה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
