תוקפנות אצל ילד בן שש וחצי

בני, בן 6.5 עסוק כל הזמן במשחקי מלחמה ואגירת צעצועי מלחמה, ושאלתי היא האם זה נורמטיבי בגילו או שיש אכן יסוד לחשש. אני שמה לו גבולות ולא מאפשרת לו לבטא את מלוא תוקפנותו, אך חשה שהיא מוצאת ביטוי בגבולות המותר והגבולי (למשל, הוא כל הזמן מרביץ לצמחים) ושעלי לעמוד כל הזמן על המשמר שלא יפגע (באחיו, בכלב..). שמתי לב שיש לו נטיה להזדהות עם סמלים של רוע וכוחניות (כמו כרישים או המן). האם הוא מרגיש חלש ומחפש פיצוי? כועס? עלי לציין שלבני קשיים חברתיים וקושי להבין חוקים חברתיים ואת מניעי הזולת. יתכן שיש לו לקות תקשורתית מינורית. הוא מקבל מאיתנו המון חיזוקים ותמיכה אך כנראה שזה לא מספיק. אשמח לתגובה.