תגובות קיצוניות בת 4 - דחוף

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • תגובות קיצוניות בת 4 - דחוף
    ריקי
    08/08/2007

    מצטערת על אורך השאלה:
    בתי הבכורה בת 4 ובתקופה האחרונה פיתחה לעצמה תגובות קיצוניות לכל מיני מצבים: היא צורחת מטירוף כשאח שלה הקטן מנסה לשחק איתה או לגעת לה בדברים - והצרחות הן מכוונות כדי לקרוע את הגרון (היא כבר המון זמן צרודה).
    היא התחילה לכסוס ציפורניים ואני חוששת שאולי קורה לה משהו בגן.
    כשאני שואלת אותה מה עשתה בגן היא בקושי עונה לי וכשאני שואלת עם מי שיחקה היא תמיד עונה שלבד.
    איך אוכל לדעת אם הלבד הוא מרצונה או נובע מדחייתה ע"י הילדים? קרה פעם אחת שהיא אמרה לי שהיא הציעה לשלוש בנות לשחק איתה והן סירבו.
    הגננת מזמן אמרה שהילדה מאוד ביקורתית כלפי הילדים האחרים מה שמרתיע אותם אבל מאז כולם גם הגננת וגם הסייעות אמרו שחל שיפור מדהים. הילדה היא בוגרת ומקסימה אבל כשהיא איתי היא פשוט מתנהגת כמו תינוקת וכמו כן היא הפכה להיות חוצפנית ועצבנית עד כדי כך שהשבוע כשכעסתי עליה היא פשוט התחילה לזרוק עלי חפצים וכשניסיתי להתעלם היא פשטו זרקה בעוצמה יותר חזקה.
    אני מרגישה שאני כל הזמן כועסת עליה, אם זה בגלל הצרחות או בגלל שהיא מציקה לאח שלה הקטן (מפילה אותו,לוקחת לו דברים ולרוב הוא מוותר לה), או בגלל שהיא מתחצפת או בגלל כסיסת הציפורניים.
    איך אני יכולה לדעת מה עובר עליה? אני מנסה לדבר איתה והיא תמיד מתחמקת, נמאס לי לכעוס עליה כל הזמן ויש לי יסורי מצפון בגלל זה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תגובות קיצוניות

    שרון באומל
    09/08/2007

    שלום ריקי
    ממכתבך, ברור שעובר משהו על הילדה שלך. הייתי מציעה למצוא זמן בו תהיו רק שתיכן, בלי האח הצעיר, כדי לשאול אותה מה קורה לה. אפשר לומר: "שמתי לב שבזמן האחרון את מתעצבנת נורא מהר, צורחת הרבה, כוססת ציפורניים וזורקת עליי חפצים. אני מבינה שאת כועסת על משהו ואני מאוד רוצה להבין". יכול להיות שזו תגובה לאחיה הקטן, ולאו דווקא למשהו שקורה בגן. ייתכן וזו תגובה למשהו שעובר על המשפחה, גם אם נראה לך שהיא לא יודעת, היא בטח מרגישה.
    אחיר שהיא תאמר, הייתי מציעה לך לחשוב יחד איתה מה אפשר לעשות כדי שהיא תרגיש יותר טוב. למשל: למצוא זמן של שתיכן לבד, בלי האח (אפילו שעה וחצי בשבוע). שהיא תדע שזה רק שלה. או למצוא לה חוג שהיא אוהבת; ללכת לחברות אחה"צ או כל דבר אחר שאתן חושבות לנכון.
    הייתי מציעה גם להציב גבולות לגבי ההתנהגויות שלא מקובלות עלייך. להסביר לה מה אסור ולמה (הסבר חשוב!!!!!!!) להיות עקביים לגבי זה (אם תזרקי עליי חפצים, אאלץ לקחת לך את החפצים שאת זורקת). בנוסף, לתת לה אופציות להתנהגות אדפטיבית בשעת כעס (לחבק בובה; לרוץ בגינה וכו').
    בהצלחה
    שרון באומל
    פסיכולוגית קלינית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו