קשר עם סבא וסבתא

מיכל שלום
בנך מקנא וזה הגיוני מאד. עד לאחרונה היה מלך ופתאום לא עוד. זו חוויה לא קלה עבורו. אצל ילדים רבים במצב כזה מתעורר גם כעס. לכעוס על אמא ואבא זה מאד מפחיד ומאיים לילד בגיל כזה. (יש פחד שאם אכעס על הורי אפגע בהם באופן הרסני). על סבא וסבתא פחות מאיים לכעוס ולכן הוא מרשה לעצמו. זה בסדר שהכעס מקבל ביטוי ולא צריך להיבהל. חשוב שהילד ירגיש שמבינים שהוא כועס ונותנים לו לגיטימציה לכך, יחד עם זאת חשוב שידע שאוהבים אותו וכש ירצה בחברתם הם שלו.
כשהאחות נולדה הוא התנהג ככה וזה עבר לו בהדרגה. כדאי לבדוק מה גרם לו להרגע אז ולנסות לשחזר את זה. כמו כן כדאי לנסות להבין מה יצר את ההחרפה המחודשת.
הילדה בת החצי שנה פחות זקוקה לסבא וסבתא מאשר הבן הגדול. רצוי לנסות לספק לו זמן איכות איתם ללא נוכחותה של אחותו. להציע לו לבלות עם סבא וסבתא בטיול של גדולים (בלי האחות) אם אין ברירה והאחות נוכחת כדאי בכל זאת להגדיר חצי שעה בהם הם רק שלו.
מצד שני - חשוב מאד לא לתת לו יותר מידי כוח. הוא לא קובע אם הולכים לסבתא או לא, הוא לא מחליט מתי יבואו או ילכו וכו. מותר לו לכעוס או לא לא לענות אבל פה זה נגמר. אם ירגיש שמצליח להשפיע, ימשיך. רצוי להמשיך ולהתנהג כרגיל ולאמר לו שכשיעבור לו הכעס הוא מוזמן להצטרף.
מקווה שקיבלת כיוון. בהצלחה