חרדה חברתית לבת שנתיים ו-4

אני מרפאה בעיסוק במקצועי והקושי שתארת העלה אצלי את השאלות הבאות- האם היא מוכנה לשחק בחול, בדשא? ללכת יחפה? לעבוד עם צבעי אצבעות ולגעת בדבק ? האם היא מוכנה ללבוש כל בגד או רק בגדים מאד מסוימים? האם היא נהנית מאמבטיה או שהיא בוכה כשחופפים לה או כשיש לה מים על הפנים ? האם היא משתפת פעולה כשגוזרים לה צפורניים ? האם היא נהנית מנשיקות, חיבוקים, דגדוגים או שהיא נרתעת ? מה קורה אם מישהו נוגע בה פתאום או בטעות (בוכה, צועקת, מתלוננת שכואב לה?)
אני שואלת את כל השאלות האלה כדי לבדוק איתך את האפשרות שאולי הקשיים שלה הם על בסיס של ויסות חושי .

שלום
היא מוכנה לשחק בחול, מעדיפה ללכת לא יחפה, מעדיפה מאוד ללבוש בגדים מסויימים וגם נעליים מסויימות. נהנית מאמבטיה, אבל בוכה בחפיפות או כשיש מים על הפנים וכשמצחצחים לה שיניים, אוהבת חיבוקים ודיגדוגים, אבל מרגישה צורך לשלוט בהם. נרתעת מכל דבר חדש כמעט. אם מישהו יגע בה בטעות זה סוף העולם גם אם סתם יתייחס אליה ויגיד שהיא חמודה. יש לציין שהיא גם החלה לגמגם בחודשיים האחרונים, אבל קלינאית תקשורת אמרה שזה נורמלי(אני חושב שאולי זה קשור לחוסר הביטחון).היינו גם אצל מרפאה בעיסוק שאיבחנה חוסר התנסות בתחומים מסויימים וקצת עבדנו על זה. מה דעתך? מה זה בדיוק ויסות חושי?

אילן שלום,

בדר"כ בגיל זה הילדים עוברים את קושי "חרדת הזרים".

עם זאת, זמני הסתגלות למקום חדש משתנה מילד לילד.

איך היא מתנהלת עם נגיעה בחול, בצבעים ובשאר חומרים מלכלכים. האם הגננת ציינה דבר מה בנושא ויסות חושי?

האם אתם מכינים אותה לפני כל מצב חדש?

חשוב להכין ילד ולשתף אותו בכל חוויה שהוא הולך לעבור. מי צריך להגיע, כמה אנשים ולמה. אסור לתת לילדה בניגוד לרצונה נשיקה, אפילו מסבתא. צריך להסביר כל שלב וכל פעילות שצריכים לעשות ולהכין לכך את הילד רגשית.
הייתי אפילו שואלת את הילד האם היה רוצה ללכת לפעילות הזו. נותנת לו לבחור מבין שתי אופציות.

חשוב שתתנו לה את המקום שלה ולא תיראו מאוכזבים ומודאיגים אשר אינה רוצה לשתף פעולה. בדקו אותה מה הם רגשותיה. שקפו לה אותם במילים. תנו שם למה היא מרגישה ואפשרו לה להיות צמודה עד שהיא משחררת. ר בדרך זו תלמד את חווית הבטחון.
אם אחרי שינוי בהתנהלותכם הדברים נשארים בעינם, פנו לייעוץ.

בהצלחה!

נעמה.