סבלנות סבלנות

יש לי שני ילדים נחמדים , ילדה בת 7 וילד בן 3.
העניין הוא שבעלי מגיע מהעבודה מאוחר, מצד אחד אני שמחה כי אני עושה הכל לבד, מהר ויעיל , ככה התרגלתי.
ואז הילדים ישנים בזמן, ברגע שפתאום הוא מגיע מוקדם יותר בדיוק שמשכיבים לישון אז יש לנו חגיגה, ולי אין סבלנות.

מה שקורה שאני נשחקת, נסענו לסופ"ש לבד וזה לא הספיק כדי להתאושש.
רק בעבודה אני נחה.

כל כך אין לי סבלנות לילדים שאני חושבת שאולי הגיע הרגע לבקש עזרה מקיצועית, מישהו שיכוון אותי, אני מוציאה את העצבים על הילדים, אני לא רוצה לחשוב איזה נזק אני גורמת להם .
הילד קצת שובב, לדעתי, רופאת הילדים אמרה שהוא מקסים והיא לא מבינה למה אני מחפשת כל הזמן, התחושה שלי שהוא שובב יתר על המידה.
מכיוון שאני לא רגועה קבעתי פסיכולוגית ילדים .
השאלה היא האם היא יכולה לעזור לי, אולי אני צריכה עזרה אחרת ?

טוב לא ממש התמקדתי בשאלה, פשוט רציתי אולי לשתף שאני נשחקת, אולי יש עוד מישהי שמרגישה כמוני?