שיבוש הסדרי ראיה

שלום שרי.
אני מבינה למה ליבך נשבר. הילד כבר חווה פעם אחת הורים שנטשו אותו (תהה הסיבה אשר תהיה) ועכשיו זו תהיה פעם נוספת. אני מקווה שהאב המאמץ יחזור בו מהתנגדו ולאחר שיתרגל לנוכחות התינוק החדש, ימצא מקום גם לבנו המאומץ.
נכון להיום את לא יכולה למנוע מבנך את הסבל באופן מוחלט. יש מציאות שאותה את לא יכולה להסתיר מילד בן 9. לא כדאי לשקר לו ולהמציא משהו כמו הוא נסע, הוא עסוק, הוא חולה וכו'. לא לשקר. ניתן לאמר לו כי את לא יודעת למה וכי הוא מוזמן לשאול את האב המאמץ ישירות. יש ביהנם קשר ? הוא יכול להתקשר אליו כרצונו ? בכל מקרה אל תקחי עלייך את האחריות על התנהגות האב.ואל תלכלכי על האב. תאמרי שאינך יודעת.
את יכולה לאמר כי אם היית במקומו לא היית מוותרת על הילד בעולם כי הוא הדבר הכי טוב שקרה לך וכו'. תסיטי את הדיון לכמה הוא חשוב ומשמעותי לך ולא לכמה הוא פחות משמעותי כעת עבור האב. תגידי דברים שמדגישים את יתרונותיו וכוחותיו ושמי שלא נמצא איתו מפסיד.
עם כל מה שהילד עבר עד כה, הוא בטח גיבש לעצמו כוחות שיאפשרו ו להתמודד גם עם זה.
בהצלחה
ליאת