מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מה עושיםמיכל16/04/2009
שלום רב!
בתי בת ארבע וחצי. יש לנו כלבה בבית עוד מלפני שהילדה נולדה והן אוהבות מאוד אחת את השניה. אתמול לראשונה לנגד עינייה של בתינו אביה התרגז מאוד וצעק על הכלבה. הילדה נבהלה מאוד ועינייה נתמלאו דמעות והיא כיסתה אותם בידיה. אני אמרתי לבעלי בטון נוקשה שיבסיק מייד ולא יעשה את זה ליד הילדה, אבל הוא לא שמע בקולי. אחר כך הם יצאו לטייל עם הכלבה וכשחזרו הכל כיביכול היה בסדר. התמונה הזאת עומדת לי מול העיניים כל הזמן! בבוקר הילדה אמרה שהיא מאוד עצובה בגלל שאבא כעס על הכלבה. אמרתי לה שאבא אכן כעס, אבל הוא לא ייעשה זאת בצורה כזו יותר. מהבוקר בתי מאוד לא רגועה - היא בוכה מכל דבר קטן, היא ממש איסטרית והיא כל הזמן רוצה את אבא שלה למרות שהיא יודעת שהוא בעבודה ויחזור בערב. יודגש, שהיא מאוד קשורה אליו והוא "הנסיך" שלה. לפעמים נראה שהאהבה שלה כלפיו אף מעיקה עליה. אני מאוד מודאגת ולא יודעת מה להגיד לה ואיך להסביר לה מה קרה ולמה הוא התנהג ככה. אודה על התייחסותכם בהקד האפשרי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יש מה לעשות
ליאת גרוס16/04/2009שלום מיכל
בגיל ארבע וחצי אין עדיין פרופורציות של מה זה כעס, שזה דבר זמני, שזה לא סותר אהבה וכו'. כל החשיבה היא של "שחור לבן". סביר שהיא לא הבינה בדיוק את המתרחש ולכן הסיטואציה הבהילה אותה. זה לא נורא. כנראה אין כאן טרואמה שתיצור נזק בלתי הפיך. כדאי לנצל את הסיטואציה על מנת לדבר איתה ולהסביר לה. זוהי הזדמנות ללמוד שלא כל צעקה זה סוף העולם.
כבר עברו מאז יומיים. האם היא עדיין לא רגועה ? אם עבר לה, לא הייתי מתעסקת בזה. אם עדיין לא רגועה כדאי שהאב ישב איתה וישאל אם נבהלה ומה חשבה. רצוי קודם לתת לה לבטא את רגשותיה. בהמשך כדאי להסביר שלפעמים כועסים ואח"כ זה עובר ושאבא אוהב את הכלבה גם כשהוא כועס. כדאי לבדוק ממה חוששת ולהרגיע את החששות. רצוי שהאב( ולא את) יקיים את השיחה הזו (אם הוא מתחבר לכך). זה יהיה הרבה יותר מרגיע ואמין עבור הילדה.
אל תדאגי מיכל, ילדים הם יותר חזקים ממה שנראה לנו וכעסים זה חלק מהמציאות וטוב שתחשף גם לזה (מעט כמובן).
אשמח להתעדכן
ליאת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
