התקפי זעם

שלום רונית
לקראת גיל שנתיים (עם טווח שונות אינדיוידאולי) מתחוללים אצל כל ילד שני דברים נפלאים ומפחידים בו זמנית. ילד מתחיל להבין שהוא יישות נפרדת מהדמויות המשמעותיות לו, שגם להן רצונות וצרכים משלהם, שאינם דומים תמיד לשלו. התגלית השנייה הינה כוחו היחסי של הילד בעולם. אם עד אז חווה הילד את עצמו ככל יכול, הוא מתחיל להבין, בגיל זה, שלעיתים הוא חלש, קטן ולא יכול לעשות כל מיני דברים. שתי התגליות מובילות את הילד לשני תהליכים התפתחותיים חשובים לאין ערוך: נפרדות ועצמאות.
אני חושבת שמה שאת מתארת, הן לגבי השינה (פרידה) והן לגבי הצרחות והשכיבה על הארץ (כמה אני חזקה ועד כמה אשיג את מה שאני רוצה) קשורות לתהליכים הללו.
מה שאת עושה לגבי השינה זה נפלא ונכון. את בעצם נותנת לגיטימציה לצער ולכאב שבפרידה ולא עוזבת את ילדתך לבד בקושי.
לגבי הצרחות: הציבי גבולות. תכללי הסבר קצר של מה מותר ומה אסור, קבעי מה יקרה אם תעשה משהו אסור ועמדי בכך. בנוסף, הציעי אופציה אחרת אם ילדתך אינה מקבלת משהו שאסור לה.
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית - מומחית לגיל הרך