ילדה תורחת

לאמא שלום,
לפני ההתייחסות הרגשית, כדאי לשלול בעיות שמיעה אצל הילדה.
במידה והכל תקין מבחינה רפואית, כדאי לבדוק מספר היבטים: באיזו מידה הילדה בפועל זקוקה לצעוק על מנת שיתייחסו אליה, האם המבוכה שאתם מפגינים בעקבות הצעקות גורמת לילדה לצעוק עוד יותר ולמעשה מחזקת את ההתנהגות מבלי משים, וכן באיזו מידה אתם מאפשרים לילדה להשמיע קולות חזקים, גם בסיטואציות מתאימות.
את כותבת שהילדה "צועקת משמחה" כדברייך, ולך לא נעים. נראה לי שנקודה זו זקוקה לבירור בינך לבין עצמך - איזו עוצמה נראית לך סבירה, והאם הילדה עוברת עוצמה זו בצורה מאוד בולטת. כדאי שתחשבו על נקודה זו ביניכם, ואפשר גם לשאול אנשים אחרים שאתם סומכים עליהם, האם גם בעיניהם הקולות של הילדה הם מרעישי אוזניים. זו הזדמנות לחשוב אלו התנהגויות מקובלות ואפשריות מבחינתכם, ומה אתם פוסלים, ומדוע.
בנוסף, עליכם להעביר לילדה את המסר כי קולותיה מרעישים מדי עבורכם, לעודד אותה בכל פעם שהיא מדברת בקול שנעים לאזניכם. ככל שהילדה תגדל, כך היא תוכל יותר לווסת את עוצמת קולה בהתאם לסיטואציה ולאנשים הנוכחים. בגיל זה היא עדיין צעירה, ולכן מרבית ההסתגלות נותרת על כתפיכם.
בהצלחה,
שירי