בעיה רגשית לילד בן שש וחצי

אני ובעלי חווים את אותו הסיפור במדויק עם בננו בן ה5.5 נמצא בגן חובה
והייתי מעונינת לדעת את תשובתכם איך "לגשת" אליו ולעזור לו כפי האפשר?

לימור שלום,
ההתנהגות של בנך היא התנהגות אופיינית לבני השש, וגם שכיחה בגילאים גדולים יותר. גם אנחנו המבוגרים לא אוהבים תמיד שלא מקבלים את דעתנו או משנים את הכללים ללא התייעצות עמנו. הרגש הוא טבעי ומובן, ואפשר לתת לכעס ולעלבון לגיטימציה.
אולם יחד עם זאת, תוכלו לעזור לבנכם למצוא דרכים למתן את עוצמת התגובה ולמצוא דרכים יעילות לדיאלוג עם חבריו. ראשית, כדאי לשבח אותו בכל פעם שהוא מוצא דרך אחרת להתמודד עם מצבים חברתיים מורכבים. שנית, כשהוא כועס או עצוב, אפשר בתחילה לסייע לו להירגע (ע"י חיבוק, מילה טוב, הסחת דעת וכדומה), ומשנרגע - לעזור לו לחזור לחבריו ולהמשיך עמם בפעילות. כדאי לדבר עם הילד שקיימים מספר מצבים אפשריים, טובים כולם - להמשיך עם החברים בפעילות שאינה לרוחו, לנסות לשכנע בדרך אחרת, להתפשר על הרעיון, לעשות קודם מה שהאחרים רוצים ואז מה שהוא רוצה, לנסות לשחק עם ילדים אחרים באותו הרגע וכדומה. הרעיון הבסיסי הוא להרחיב לילד את רפרטואר התגובות האפשריות שלו במקרים של תסכול, כמו שאנחנו המבוגרים עושים לרוב.
אגב, ההתנהגות של ההורים במצבים מתסכלים, מהווה גורם למידה וחיקוי, וכדאי גם לבחון את עצמנו, באיזו מידה אנחנו מראים לילדינו, ערכים של דיאלוג, שת"פ ופתרונות אפקטיביים.
בהצלחה,
שירי