אהבת אב

שלום רב!
בתי בת 4.5 מאז שהיא הייתה תינוקת מאוד אוהבת את אביה ומאוד קשורה אליו. יש לה ממש אובססיה לגביו. כשהוא בבית היא כל הזמן בודקת שהוא נמצא ולא הלך לשום מקום וכשהוא בעבודה היא כל הזמן שואלת מתי הוא יחזור. יודגש, שבעל מבתא את אהבתו במילים ופחות מעשים, ז"א אין ספק שהוא מת עליה, אבל הוא מסוג האבות שלא עושים הרבה בבית ועם הילדים. הרבה דברים אני עושה לבד וכדי שהוא ישתתף אני צריכה להגיד לו כמה וכמה פעמים ולהדגיש שזה מאוד חשוב לילדה. הוא גם לא תמיד חושב איך היחס וההתנהות שלו ישפיעו לטווח הארוך. אם כאשר הוא חוזר מעבודה הילדה לא רצה אליו הוא אומר לה משהו כמו: את לא רוצה לפגוש את אבא שלך או את לא שמחה לראות אותי ועושה פרצוף. בערב היא רוצה שרק הוא ישכיב אותה לישון ובשביל זה היא צריכה לחכות עד שהוא יחליט שהוא "מוכן" ושהגיע הזמן למרות שהזמן הגיע הגיע כבר לפני שעה. אני מנסה להסיח את דעתה או מציעה לה שאני אשכיב אותה לישון והיא בד"כ לא מסכימה ומחכה לו. לפעמים הוא מתנהג ממש בצורה ילדותית, הוא מתחשבן איתה. ואחרי זה אני רואה שהיא מנסה לרצות אותו.
למרות זאת הילדה מאוד קשורה אליו. לי נראה, ואני מקווה שאני טועה, שהאהבה הזאת לא עושה אותה מאושרת אלא ההפך. איך אני אמורה להגיב ליחסים האלה?