ילד בן שנה

בני הוא ילדי הראשון ועכשיו מלאה לו שנה ובעלי ואנחנו קצת מבולבלים, בד"כ הוא ילד מאוד טוב אבל לאחרונה התרבו הארועים שבהם אם לא נותנים לו מה שהוא רוצה ואומרים לו לא הוא בוכה בהיסטריה צורח מעוות את הגוף ואף מטיח עצמו ברצפה. הוא יכול לבכות דקות ארוכות ולעיתים אף חצי שעה. השאלה היא האם אפשר לנסות בכלל לחנך אותו? מה עושים בזמן הבכי האם להתעלם? האם לתת לו מה שרוצה כי הוא קטן ולא מבין או להתעקש?
כמה ילד בן שנה יכול להבין? האם להתייחס לבכי ולעיוותים כמניפולציה או כבכי תמים של ילד שלא מבין למה לא נותנים לו מה שרוצה? לפעמים כשמתעורר בלילה ולא רוצה לחזור לישון הוא ממש משתגע לא מפסיק לבכות גם על הידיים ונראה קצת אבוד אבל אם מתעקשים איתו להשאר במיטה בכל זאת הוא יכול לבכות גם שעה... השאלה היא האם ילד שאינו מבין עדיין צריך "לציית" להוריו או בגלל שאינו מבין יש יותר להיכנע לו. אנו מפחדים שאם ניתן לו מה שרוצה כל פעם הוא אף פעם לא ילמד לא לעשות דברים כשאנו מבקשים ממנו, אבל קשה לנו לשמוע אותו בוכה.
תודה על העזרה ומצטערת על אורך ההודעה.