ילדה שקשורה לאמא

שלום לירון
את צודקת שנכון לשדר סמכות הורית משותפת וכן שאתם קובעים את הכללים. זה טוב גם לכם וגם עבור הילדה. לכן יהיה נכון להתעקש ולהעביר את המסר הרצוי. כדאי לאמר לה שעכשיו אבא לוקח אותה ולא להיכנע לבכי. אם הילדה תראה שאתם רציניים היא תפסיק לבכות (עם הזמן) ותקבל. זו לא בחירה שלה אלא שלכם.לא נכון לתת לה את הכח לתמרן אתכם.
במקביל, חשוב להקצות זמן איכות פרטי לילדה ולאב. פעמיים בשבוע לפחות כאשר את לא נמצאת בסביבה. שיצאו יחד לגן שעשועים או שאת תצאי. שלפעמים ישכיב אותה לישון ואת תעלמי מהבית וכו'.כל זאת מבלי לפגוע בקשר שלך איתה או לשדר לה שאת מתרחקת ממנה.
שאלות נוספות: את מרגישה שהיא קשורה אלייך יותר מידי גם בלי קשר לאב? היא נפרדת בבוקר בקלות ? לך קל לשחרר ? יש פער משמעותי בין ההתנהלות שלך איתה אל מול התנהלותו של בעלך?
אשמח להתעדכן
ליאת

קודם כל תודה על התייחסותך. בהמשך לשאלותייך, ביתי קשורה אלי כרגע יותר מלכל אדם אחר. היא לא נפרדת ממני בשמחה בגן בבוקר אבל לא רק ממני אלא מכל מי שמביא אותה לגן. היא בתקופה של פחדים שונים.לעיתים בעלי ואני לא מסכימים עד הסוף באשר לנקודות בהן חשוב להתעקש עם בתנו (אני נוטה לפחות נוקשות). חשוב לי לציין שביתי מרגישה את סמכותי עליה, היא ממושמעת וקשובה למה שאני אומרת לה. אני לא מרגישה שקשה לי לשחרר, אולי זה לא מודע, אני כן מרגישה שחסר עומק בקשר בין הבת לבעלי- נאמץ את עצותייך בנושא זה. מה עוד ניתןלעשות כדי לחזק את קשריה והבטחון שלה באחרים? ייתכן שאני משדרת לה דברים? באיזה אופן? תודה, לירון

שוב שלום
את מתארת מצב מאד שכיח שבדר"כ עובר עם הזמן. ככל שתגדל תהיה עצמאית יותר , וככל שתהיה עצמאית יותר תתרחק ממך. הזמן יעשה את שלו. חשוב לשדר לה שאת מאמינה ביכולותיה להסתדר גם בלעדייך. חשוב לאפשר לה להתנסות בכך בעצמה כלומר שלא תמיד תהיי דוקא את וגם כשאת נמצאת את יכולה לקחת צעד קטן אחורה. אבל בזהירות...