האם הפרעת קשב?

שלום מישל
בגיל 4.5 עדיין קשה לעשות הבחנה בין הפרעת קשב לשובבות ומוסחות האופיינית לגיל . את אומרת שהילדה מפנימה את מה שקורה סביבה, שומעת ורואה הכל, לכן לא נשמע לי שמדובר בהפרעת קשב.גם ההתנהגויות שתארת נראות קשורות יותר לגיל ו/או לפינוק ו/או לקצת קושי בקבלת גבולות.
אני ממליצה לא להתעסק בנושא הקשב. אם יש בעיית קשב היא תעלה ביתר שאת בבית הספר. עד אז עזבי.
כן נכון להתעקש על גבולות כאשר חוצה אותם, ולא לעשות במקומה דברים שיכולה לעשות בעצמה (חוץ מפעם ב...)
אשמח להתעדכן
ליאת

תודה על התשובה. יש לי עוד שאלה לגבי ההתנהגות והצבת גבולות. כל מה שאומרים לילדה וכל מה שמבקשים ממנה פעם אחת אף פעם לא מספיק. ז"א אני צריכה להגיד כמה פעמים לא אכפת לה אחר כך אני כבר מרימה את הקול ואף לפעמים נאלת "לאיים " עליה ורק אז היא עושה. דיברתי איתה הרבה עמים על כך והסברתי לה שממש לא נעים לי לצעוק ולאיים כל פעם אלא שהרבה יותר נחמד שהיא תגיב מפעם הראשונה שפונים אליה כמו שאני מגיבה ועושה כשהיא מבקשת משהו ממני. מה הטקטיקה שעלי לנקוט כדי לקבל את תשומת לבה ותגובתה ועשייה מייד? תודה

שוב שלום
חלק מתפקידם של ילדים זה לנסות ולבדוק עד כמה ההורים רציניים. כמו שגם מבוגרים נוהגים אחרת אם יש שוטר תנועה בסביבה או יותר נכון אם יש איום של קנס או נקודות, כך גם ילדים זקוקים לפעמים לאיום על מנת להבין שלחוסר ציות יש השלכות.
בשלב זה אל תצפי שתמיד תגיב בפעם הראשונה שאת פונה. על מנת להתקרב למצב כזה (ולהתקרב זה מספיק טוב, את לא רוצה ילדה כנועה) כדאי לפעול כך:
פעם ראשונה להגיד, פעם שנייה לאיים, פעם שלישית להזהיר. פעם רביעית לממש את האיום (זה החלק הכי חשוב) ואז לאמר שפעם הבאה זה יהיה יותר גרוע. בכל שלב אין צורך להרים את הקול. הכל יכול להעשות ברוגע אך בנחישות.
בדרך כלל כאשר הילד מבין שיש השלכות ושהאיום יכול להתממש הוא ינסה להמנע מלהגיע לשלב זה.
שיטה נוספת שעובדת באורח קסם - לספור. להגיד אני מתחילה לספור עד 10. אחת שתיים וכו... משום מה זה עובד.
מקווה שעזרתי
אשמח להתעדכן
ליאת