מיואשת משעורי הבית בכיתה א

דרורה שלום,
על מנת לעזור לילד, כדאי לברר מה מביא אותו לאי עשיית השיעורים - האם מדובר בקושי בקבלת גבולות (אולי ראיתם סימנים קודם לכן לאי קבלת מרות או לקושי שלכם להציב גבולות), האם הוא זקוק לנוכחות של מבוגר לצידו כשהוא מכין את השיעורים, שיוכל לשאול אותן כשהוא מתקשה, האם מדובר בקושי גרפומוטורי או באי הפנמה מספקת של הא"ב (יודע את התשובות כשנשאל בע"פ אבל מתקשה לכתוב אותן במחברת), האם מדובר בחרדת ביצוע - במסגרתה הוא חושש שלא יוכל לבצע את המשימה באופן הרצוי, האם הוא סובל מקשיי קשב וריכוז הפוגעים ביכולותו להבין את החומר הנלמד בכיתה ואת שיעורי הבית, האם הוא נמצא במתח עקב הכניסה לכיתה א' והשיעורים הם דרך לבטא זאת, ועוד ועוד אפשרויות. אגב ,סביר להניח שהסיבה לאי הכנת השיעורים נעוצה בשילוב של כמה מהסיבות שמניתי, וייתכן שאף גורמים נוספים.
רצוי מאוד שתפנו להתייעצות גם עם המורה וגם עם פסיכולוג בית הספר, שיוכלו לחשוב עמכם יחד מה עומד בבסיס הימנעותו של הילד מהכנת שה"ב. ללא בירור מעמיק והבנה מספקת, לטעמי יהיה מאוד קשה לסייע לילד. חשוב לציין כי הסתגלות טובה לכיתה א' ולדרישות הבית ספריות, מקלה על התפתחות טובה כתלמיד ב-11 השנים הנותרות ובלימודים גבוהים. לכן רצוי לטפל בנושא ולא להזניחו, במיוחד כעת כשאת מציינת שהילד מפגין סימנים גופניים למתח.
בהצלחה,
שירי

תודה שירי על תשובתך.הילד מאוד יודע לקבל ולכבד גבולות בכל תחומי החיים האחרים. אפילו ילד יותר מידי ממושמע ומנומס . אני יושבת לצידו במקרים בהם הוא מוכן להכין חלק מהשיעורים. הוא אינו מתקשה וטענתו מהשבוע הראשון בבית הספר שהשעורים משעממים אותו. לא מדובר בקושי גרפומוטורי או באי הפנמה מספקת של הא"ב. בתחילת השנה כשעדיין הסכים להכין שעורים הכין אותם במהירות וקלילות .אין לא בעיית הבנה או ביצוע.
הוא ילד עדין ומעט חולמני . מאז החליט שהשעורים משעממים הפך ליותר חולמני כאשר הוא מתבקש להכין שיעורים או כאשר הוא מתבקש לבצע משימות בכיתה. הציונים שלו במבחנים הם טוב מאוד ומצויין. הבעיה הינה רק בהכנת שיעורים . אני בקשר רציף עם המורה ובכיתה הוא משתתף אך כאשר נדרש לבצע משימות ארוכות באופן עצמאי - שני דפי עבודה ומעלה הוא מתחיל לחלום באמצע הדף השני. היא ניגשת אליו ומבקשת ממנו להמשיך ואז הוא חוזר לעבוד.שעורי הבית הם מה שאינו מספיק בכיתה ולכן יש להשלים בבית . לרוב אינה נותנת שיעורים ובוודאי לא רבים.
כיצד אני יכולה לאתר מתח עקב הכניסה לכיתה א' ? יש לו חברים בכיתה ובכיתות המקבילות, עושה רושם שהילדים מחבבים אותו . מקבלים את פניו בשמחה בבוקר ומבקשים לבוא אליו לשחק.יכול להיות שזה קשור לתשומת לב שהוא מבקש לקבל ממני ? למרות שהוא מרכז תשומת הלב בכל מקרה. יש לו אח צעיר ממנו בשנתיים הסובל מקיפוח בגלל הישיבה שלי על השעורים.
או אולי זה קשור לכך שהוא פחות טוב מחבריו במשחקי כדורגל ? האם לאחר שהסברתי לו שהוא אמור להיות אחראי לשיעוריו - זה נכון יהיה שאפסיק לחלוטין ללחוץ עליו לגבי שיעורים ? שיתמודד עם ההסברים למורה ?
תודה דרורה

דרורה שלום,
כאמור, הימנעות מהכנת שיעורי בית יכולה לנבוע מסיבות שונות. חשוב להבין שילד שתחושת המסוגלות שלו נמוכה בכל הקשור ללמידה יעשה הכל כדי להימנע ולדחות את ההתמודדות עם הכנת שיעורי הבית. לדוגמה, ילד שמתקשה להעתיק מהלוח ואינו מספיק למלא את המשימות הנדרשות בכיתה או אף מגלה קושי מסוים בהבנת החומר הלימודי. ילדים אלה לא ירצו להתמודד עם משימות ש"ב מכיוון שההכרה בחוסר היכולת להצליח, יכולה להכאיב. דחייה ואף הימנעות מהכנתם הינה הפתרון היחיד עבורם.
מדברייך אני מבינה שלבנך יכולות לימודיות טובות שבאות לידי ביטוי בציונים גבוהים. יחד עם זאת, את מציינת כי יש לו נטייה לחולמנות והוא מתקשה לבצע משימות לימודיות ארוכות באופן עצמאי בכיתה, דבר הדורש את התערבות המורה והשלמת המשימות בבית. קושי זה יכול לנבוע מעייפות קוגניטיבית בביצוע משימות ארוכות, מקשיים בהתארגנות לקראת משימה, מניהול זמן לא יעיל ויתכן שיש לבחון את יכולות הקשב.
א ני מבינה את הקושי וחוסר האונים בהתמודדות, אולם חשוב להבין, שהטפה, האשמה, הזהרה וענישה לא יעילים להשגת המטרה. אין לוותר על הכנת ש"ב, אך יש להקשיב לילד, לסייע לו להבין מדוע הוא מסרב להכינם ולעזור לו בהתמודדות. תחושת שליטה מרגיעה את הילדים כשהם יודעים מה מצופה מהם ומה עליהם לעשות כשמתעורר קושי בלמידה ובביה"ס.
נקודה נוספת למחשבה: האם הקשר שלך עם בנך עוסק הרבה סביב הלמידה וההשגיות?
קבעו זמן קבוע ומוגבל להכנת ש"ב. בחרו יחד פעילויות ומשחקים לבילוי בזמנכם החופשי דבר שיספק את הצורך של בנך בקשר איתך ובתחושת השייכות ולא ממקום שיפוטי.
ולבסוף, חשוב להתייעץ עם יועצת ביה"ס ומחנכת הכיתה.
בהצלחה.

תודה רבה