חרדות / פחדים אצל בת כמעט 6

שלום רב,
בתי בת כמעט 6 שנים.(הבכורה מבין 3 ילדים) מאז היותה תינוקת גילתה פחדים ונקיטת זהירות יתרה בכל מיני מצבים. זכור לי היטב שרופאת הילדים תמיד הית המתפעלת מחוכמתה ונבונותה והיהת אומרת לי שהחשש הוא מנת חלקם של ילדים נבונים (לא ידעתי האם לשמוח או להעצב) בחודשים האחרונים החלה בתי לגלות פחדים מפני עזיבתה /נטישתה. כך למשל: בכל בוקר שהולכת לגן מבקשת ממני להגיע מוקדם לקחתה, לעשות תזכורת בטלפון שלי שיזכיר לי לקחתה וממתינה לי בסוף היום דרוכה ובהרבה מקרים אף בוכיה. אציין כי הנני מגיעה בד"כ כחצי שעה לפני שתם היום ואף פעם לא אחרתי לקחתה. היתה אולי פעם אחת בודדה שהיא המתינה לי עם עוד ילד אחד בגן. בבית - היא איננה מוכנה להמצא לבדה באחת מקומות הבית, כך לא באמבטיה ובכל כמה שניות קוראת לי כשאינני בטווח ראייתה ושואלת "אמא, את כאן?" בגן המשחקים - איננה מוכנה לשחק אם אני לא עומדת לידה וכל העת עסוקה בלוודא שאני נמצאת. לחוג משחקי מחול בקשה להפסיק ללכת לאחרונה, למרות שאני ממתינה לה בתוך האולם, מעבר לדלת החדר בו מתקיים השיעור. היא איננה מוכנה להתארח אצל חברים, והיא זו שמארחת כל הזמן וכו'.
בעוד מס' חודשים אנו עתידים לעבור דירה למקום חדש לחלוטין ובתי עומדת לעלות בספטמבר הקרוב לכיתה א'. השבוע לקחנו אותה לאחד מבתי הספר הפוטנציאליים במקום החדש, ע"מ שתתרשם מהמקום יחד איתנו. הדבר עורר בה מחשבות ותהיות ובשעות אחר הצהריים, לאחר עיבוד הנתונים, ככל הנראה, היא אמרה לי שבית הספר מאוד גדול ושאלה אותי איך היא תדע להגיע לכיתה והאם תמיד יש מורה בכיתה ועוד כמה זמן זה יהיה המעבר לביה"ס והביעה חששות.
זה המקום לציין שמאז שבתי נולדה וכך גם אחיה עם סיומו של היום בגנים ואילך מהשעה אני זו שנמצאת איתם, ללא שמרטפים וללא העדרויות. אינני יכולה לחשוב על איזו שהיא טראומה או חוויה לא נעימה שחוותה בתי ובעקבותיה היא חרדה נהפוך הוא - הכל יהיה אוטופי (כך לפחות בראייה שלי ושל בעלי).
אנו ממש מוטרדים מהמציאות בה היא חיה בעיקר משום שהפחדים הללו מנטרלים אותה מלפעול וגורמים לה לוותר על כל מיני הנאות. אנו מרגישים שהיא ממש רוצה להיות בשליטה בכל רגע נתון!!
אנו תומכים בה ומעודדים אותה שהיא יכולה להסתדר גם בלי שמבוגר יהיה צמוד אליה, אנו אומרים לה מפורשות שאנו לא זונחים אותה לעולם ואנו דואגים לה ואוהבים אותה גם אם היא לא תמיד רואה אותנו וכו'.
אנו מרגישים שאנו חייבים לטפל במצב ולעזור לה במיוחד לפני שעושים מעבר למקום חדש וכמוכן לכיתה א'. אשמח לקבל חוות דעתכם וייעוץ כיצד להתקדם.