לא מוכן להכין ש"ב

לא אכפת לי שתענה לי גם מישהי אחרת זות לא חייבת להיות שירי

שלום לך,

נראה כי את עושה טעויות , מודעת להם ועדיין לא מרפה.
יכול להיות שדווקא מעורבות הייתר שלך היא הגורמת למצב.
האם בנך שמח כאשר הוא מקבל ציונים טובים? איך הוא מגיב? איך הוא מתמודד עם כשלון?

עשי איתו שיחה ובה נסי להבין מדוע אינו רוצה להכין ועד כמה מעורבותך היא הגורם.
בנו יחד הסכם בו יהיה ברור מה יקרה אם לא יעמוד בו ומה יקרה אם כן.

אפשרי לו להכשל. הביעי חוסר עניין. זה רק ילמד אותו עצמאות.
כרגע הוא מרגיש שהוא עושה זאת בשבילך. הוא למד את הדרך "להעניש" אותך.
עלייך להמנע מלנסות להגשים עצמך דרכו.

בהצלחה1
נעמה.

נעמה שלום ראשית אני רוצה להודות לך. גרמת לי להבין דברים שבעצם ידעתי אך התקשתי ליישם.
לשאלתך, כאשר בני מקבל ציון טוב נראה כאילו זה לא ממש מעניין אותו, הוא יכול להגיע הביתה ולא לספר לי בכלל על המבחן עד שאני לא שואלת. ונראה שאני מרוצה יותר ממנו מהציון הטוב. הוא שמח כאילו בגלל שאני שמחה. נראה שגם כישלון לא משפיע עליו במיוחד הוא מכניס את המבחן עמוק לתיק ושוכח ממנו. פעם אחת קרה שקיבל ציון נמוך וחבר צחק עליו והוא מאוד נפגע נעלב ובכה.
כששאלתי אותו מדוע לא רוצה להכין שיעורים אמר לי שהוא לומד מספיק בכיתה ואין לו כח להמשיך גם בבית. (בכיתה הם אכן עובדים קשה אין רגע דל). אני נזכרת שביקשתי ממנו לא מזמן להגיד לי אם הוא מתכוננן להכין שיעורים היום והוא אמר לא יודע. התעקשתי שיגיד כו או לא והוא אמר שאם יגיד לא אני אכעס.
אני מודה שקשה לי מאוד להביע חוסר עניין כי אני מרגישה שהכישלון שלו לכאורה מצביע עלי. איך אני יכולה להשתחרר מהמחשבה המוטעת הזאת?

אור היי,

העבודה של הרבה הורים בנושאים שכביכול קשורים לילדיהם, היא עבודה עצמית שלהם.

עלייך לבדוק עם עצמך מה את מנסה להוכיח בהצלחתו. מה היו החוויות שלך כילדה מנושא שיעורי הבית והלמידה. איפה ההורים שלך היו בתמונה.

האם את רוצה שיהיה דומה לך? האם את מנסה לעבור חוויה מתקנת דרכו?

מה יקרה אם באמת ייכשל? מה כבר יקרה? האם הצלחתו בלימודים חשובה יותר על פני המערכת היחסים ביניכם?

תראי איך את מסוגלת לצאת איתו לסרט או לבילוי אחר, מבלי להזכיר את נושא הלימודים ומבלי להתנות את הצלחתו.
כך תרוויחי את הילד שלך ואת אמונו חזרה, וסביר להניח שבסופו של דבר תרוויחי תלמיד טוב.

בדקי עם עצמך, האם את צריכה הכוונה מעבר לנושא זה? האם את יודעת "לשחרר" ולאפשר עצמאות לילד? אם לא, פני להדרכה הורית. פגישה או שניים יעזרו לך להתמודד טוב יותר.

נעמה שלום רב.
אני חוזרת אליך שוב בעניין שיעורי הבית של בני.
בעקבות מעורבות היתר שלי הצעת לי לבנות יחד איתו הסכם בו יהיה ברור מה יקרה אם יעמוד בו ומה יקרה אם לא. בנוסך הצעת לי לאפשר לו להיכשל ולהביע חוסר עניין כדי ללמדו לעצמאות ולהרויח את הקשר איתו.
אכן הרפיתי ואני מנסה להביע חוסר ענין אך מה שקורה זה שהוא לא מכין שיעורים ולא לומד למבחנים ובשעה 16:00 בדיוק יוצא לשחק עם חברים וחוזר בערב. אני שואלת האם לאפשר לו זאת או להתנות לו את היציאה עם החברים בעשיית ש"ב? כי מה שקורה זה שהוא רק משחק ומבלה כל היום והלימודים בכלל לא מעניינים אותו. האם להניח לו רק לשחק כל היום?
אם אני מתנה לו את השיעורים ביציאה לחברים אני שוב ניכנסת איתו לפינות של ויכוחים בכי ועצבנות. מה לעשות? תודה אור

אור שלום,

עניין המשחקים צריך להיות חלק מההסכם , מהחוקים ומהכללים.

שעות המשחקים גם הם שעות מוגבלות.

פעם בשבוע תשבו על ההסכם, לראות מה יש לחדש בו, ואז הכניסי זאת. לא כהתנייה אלא כהגדרה: אלה הם שעות שאמורות להיות לשיעורים (אם לא תעשה זה בעיה שלך, אבל בהם אין מחשב\ טלויזיה או משחקים עם חברים), ואלה הם שעות למשחקים.
ואז הכל ברור יותר.

אם יעשה שיעורים ויסיימן קודם, יוכל לצאת מוקדם יותר. ציינו זאת בהסכם.

היי סבלנית,

נעמה.