בעיה התנהגותית

בתי בת 4.5 ילדה ראשונה ונכדה ראשונה - מה שהוביל לפינוק יתר ברמה קשה - בכי מכל דבר, כל החדר שלה עמוס במתנות וכו'. אני (אמא שלה) חולה מזה שנה וחצי ומאושפזת לסירוגין בבתי חולים - עדין לא אובחנה המחלה. אימי שגידלה אותה במשך שנתיים מהיותה תינוקת חלתה לאחרונה בסרטן. הסמכות ההורית שלנו נפגעה והילדה מתנהגת בפראיות, מתחצפת ואף מרביצה. בשבוע האחרון, כאשר החלטנו לשים גבולות נוקשות על 3 מוקדים: התחצפות, מכות וקללות, הילדה בוכה כל הזמן. טוענת שאנו לא אוהבים אותה. כל הזמן שואלת: "אמא למה את לא אומרת לי שאני החיים שלך" "למה את לא אומרת לי שאת אוהבת אותי". הילדה נגמלה מחיתול בגיל שנה וחצי. ועתה במשך 3 - 4 ימים עושה פיפי במיטה כשהיא ערה, ומשקרת שהיא ישנה. היא מנצלת זאת כדי שנחליף לה סדינים, ובגדים, כך שלא תצטרך ללכת לישון.
איני יודעת אם זה קשור אך הילדה מפחדת מאוד מהחושך, בוכה בלילות מתוך שינה, אומרת שהיא חולמת חלומות רעים, מתעוררת בלילות בגלל הפחדים ואנו ניגשים לנוח לידה.
איננו יודעים מה לעשות. אך אנו יודעים שהילדה במצוקה נוראית.
עזרו לנו - מה צריך לעשות?