ילדתי לא רוצה לעשות קקי

נטע שלום,
כהורים אנחנו מאוד רוצים שילדינו ישתפו עמנו פעולה בשינויים ההתפתחותיים המיועדים להם בהתאם לגילם - כניסה למסגרת של מעון/גן, פרידה מההורים היוצאים לבילוי, הפסקת שתיית בקבוקים ועוד. כאמא, את מבינה את החשיבות של הגמילה מחיתולים, אולם מבחינת בתך, אין לה שום סיבה שבעולם להיגמל, והיא לא רואה שום ערך בכך. אין צורך בקונסטלציה מורכבת על-מנת שילד לא ירצה להיגמל, ותוכלי להתרשם מהשאלות בפורום בנושא הזה בעונה הנוכחית, שהיא עונת תחילת הגמילה.
אם בתך סובלת מעצירויות, כדאי לבדוק את הסיבה לכך ראשית מבחינה רפואית. במידה והכל תקין, חשוב להקפיד על תזונה מתאימה המרככת את הקיבה ומזרזת את העיכול (וכך לא יהיה לה קשה לעשות קקי). כאשר עשיית הצרכים תחזור לסדרה ובוודאי שללא כאבים, יהיה מתאים להתחיל בגמילה מחיתול.
חשוב שתדעי שיש הרבה מאוד דרכים כיצד להתמודד עם בעיות קקי, שכן הן נפוצות מאוד. במידה ולאחר הסדרת העיכול את נתקלת בבעיות בגמילה, תוכלי לכתוב כאן שוב ונענה לך בהתאם.
בהצלחה,
שירי

אין לי בעיה שהילדה לא גמולה. הבעיה היא העצירויות שלה שהחלו בגלל שהיא לא רוצה לעשות קקי.
בפעם הראשונה שראיתי שהיא לא עושה במשך יומיים שלושה, השתמשתי בפגלס, כדי לרכך את היציאות. זה היה בסדר למשך שבוע, ושוב זה חזר על עצמו. היא פשוט לא רוצה לעשות קקי.
אני רואה שהיא עושה הכל כדי שהקקי לא יצא.
לפני שהתחילו הבעיות, היא היתה עושה כ-3 פעמים ביום, לרוב בגן. כשהחלו הבעיות, היא כמעט ולחלוטין הפסיקה לעשות קקי בגן. היא עושה לרוב בשעות אחר הצהרים כשהיא בבית או בגינה, במקום יחסית רגוע מילדים.
האם הסיבה זה שהיא מתביישת לעשות בגן, שיש בו ילדים גמולים? האם יש סיבות נוספות שיכולות להיותר רלוונטיות, ומה לעשות איתן?

נטע שלום,
נראה שיש כאן שילוב בין מספר גורמים - ראשית, ייתכן שלבתך יש נטייה לעצירויות, ולכן כדאי להשתמש בתזונה מלאה ומאזנת. אני אישית מעדיפה את הפתרון התזונתי על פני שימוש באמצעים חיצוניים כמו מדחום או חוקן. שנית, יש כאן גם היבט התנהגותי, של חרדה מפני הקקי, שהיא שכיחה בעת הגמילה. ייתכן שהילדה מבינה שלקקי מקושרים ערכים "מגעילים" ולכן מתביישת. וכמו כן ייתכן שההתנגדות שלה קשורה גם לגיל המרד בו היא נמצאת, וללידה הקרובה (היא בוודאי יודעת על הריונך).
לאור זאת, הפתרון המומלץ הינו שילוב של תזונה נכונה (ושימוש בחומרים המרככים את הבטן, במידת הצורך), וחיזוקים התנהגותיים לעשיית הצרכים - ארגון סביבה מתאימה (למשל ללכת איתה בגינה למקום מוסתר ככל שניתן), פרס על קקי, וסיוע בהרפיית השרירים בעת שהיא יושבת - לשיר, לדקלם, לשוחח על דברים אחרים, וכדומה. כשהשרירים מאוד מכווצים עקב המתח בו היא שרויה, הקקי לא יכול לצאת ונוצרת עצירות.
האם זה עוזר לך יותר?
שירי

הי שירי, רשמת בתכתובת הקודמת, שאולי כדאי לתת מתנה, כל פעם שהיא עושה קקי.
אני חושבת שאיישם את הרעיון הזה.
בפורום נוסף, שגם שם אני מתיעצת, כתבה הפסיכולוגית, או משהי בתפקיד דומה, שאולי בגלל שזה סוג של גמילה, היא שומרת את הקקי, שלא יצא בכל מקום, כי ככה עושים ילדים גמולים.
היא כבר לא עושה קקי בגן, כמו שהיא תמיד עשתה, כנראה בגלל הבושה, כי שם יש כבר ילדים גמולים.
אנסה את הנושא הזה של דירבון על ידי מתן מתנה. מקווה שיעבוד.
תודה נטע