מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- צרחות ומכותדיאנה14/08/2007
שלום,
אני חייבת עיצה למקרה קונקרטי שחוזר על עצמו בזמן האחרון יום ביומו.
יש לן ילד פעוט בן 2.5 כמעט.
כל פעם שאני מתקרבת אליו אם זה להחזיר לו את התחתונים אחרי שעשה פיפי או נגיד אני יושבת איתו על הספה ומדברת איתו. תמיד הוא בא ומעיף לי איזה צ'פחה לכיוון הפנים או כזה מעיף לי את השיער כזה בצורה אלימה. אני אומרת לו בצורה שלא משתמעת לשני פנים "זה לא נעים לי, אנ י לא מרשה להרים ידיים על אמא" ומרחיקה את ידו או מתרחקת ממנו. אבל זה כבר הרבה זמן ואין תפנית חיובית בעניין.
נ.ב יש לו אחות בת חצי שנה (התחילה להשמיע כבר קולות וכל היום בוכה בקולי קולות מכאבי שיניים)
הבעיה עם בני שהוא נורא רגיש לרעשים כולל בכי רם ושמתי לב שהוא נהיה עצבני שהוא שומע אותה. פעם אחת הוא אמר לה "אווווו תישתקי כבר (!)"....
מאז הוא התחיל לצרוח בבית על כל דבר וזאת צורת הביטוי שלו לאחרונה
האם ניתן לעשות משהו אחר?!
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר צרחות ומכות
שרון באומל15/08/2007שלום שני
אני מאמינה שהתגובה של בנך הינה תגובה להולדת האחות. כשנולד אח חדש, סדרי המשפחה משתנים והילד הבכור מאבד את האקסקלוסיביות שהיהת לו פעם עם הוריו. זה יכול להסב לו כאב עקב הידיעה שאת כבר לא רק שלו, לא משחקת רק איתו וצריכה להשקיע אנרגיה וזמן גם באחותו הצעירה. אני חושבת שהאופן בו מתנהג אלייך מבטא את הכעס שלו על המצב החדש.
אני חושבת שאת עושה נכון מאוד לגבי הצבת הגבולות. הייתי מציעה להוסיף שני דברים. ראשית, הייתי מציעה לתמלל את הכעס והכאב שלו. למשל לומר: " שמתי לב שמאז שנולדה X, קורה שאנחנו יושבים יחד ופתאם אתה מכה אותי או מעיף לי את השיער. יכול להיות שאתה כועס עליי שאני עכשיו לא רק שלך, לא משחקת רק איתך וצריכה להקדיש זמן ל- X". נראה לי שכשהוא יראה שאת מבינה את המתחולל בעולמו הפנימי, זה ידרום להקלה גדולה. בנוסף, הייתי מציעה לתת לואופציות אחרות לזמן שהוא מתוסכל וכועס. כגון: "כשאתה כועס עליי כשאני הולכת להרגיע את X ולא יכולה לשחק איתך, אולי כדאי לך לקפוץ על הטרמפולינה/ להתגלגל על המזרון/ לדפוק מסרים בפטיש" (או כל דבר אחר העולה על דעתך). זה יכוון את הילד להתמודד עם התבכול, האכזבה והכעסים בדרכים יותר אדפטיביות.
אולי כדאי לחשוב להצטרף לסדנא לאימהות לילד שני. אם את גרה באיזור חיפה, אני פותחת סדנא בת שני מפגשים בתשיעי בספטמבר. הסדנא נותנת כלים להתמודדות הילד הבכור עם הולדת האח/ות וכן להתמודדות האם עם המערך המשפחתי החדש.
לעוד עצות לגבי הולדת הילד השני את מוזמנת להציץ באתר שלי.
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
