שאלה לדר' שירי שדה שרביט - ילדי מפח

אנה שלום,
הפחדים שציינת הםנשכיחים בקרב ילדים. נטייה לפחד היא אחד המאפיינים המולדים, שעוצמתו משתנה בין אדם לאדם.
גם בהינתן שבנך נוטה לפחד יותר מילדים אחרים בגילו, תוכלי לעזור לו להתמודד עם הפחדים ולהגיב באופן תואם יותר. הדבר הראשון המשמעותי הוא מתן לגיטימציה לפחד - פחדים וחרדות הם תכונות חשובות שהשתרשו באדם בתהליך האבולוציה, והרי הגיוני שהילד לא ירגיש נוח עם טון דיבור שונה, או רעשים. עדיף לחשוש ממצב כזה לא מוכר וצורם, כי אכן אפשרי שהוא מעיד על סכנה. כלומר התגובה ההגנתית של הימנעות היא טובה, אולם כדאי לעזור לו להיות מסוגל גם להתמודד עם הדבר המפחיד בעוד אופנים מלבד הימנעות. לכן, כשבנך מנסה לא לפחד, לגבי חלק מהדברים אפשר דווקא לומר לו: "זה בסדר לפחד, באמת יש כאן סוס מאוד גדול...", או משפט אחד ברוח אמירה זו, ואז להוסיף עידוד קל לגשת לדבר המפחיד, במידה והדבר מתאים. לגבי חלק מהפחדים, במיוחד אלו שאינם כ"כ משמעותיים לחיים - כמו פחד מקרוסלה, הייתי מניחה לו. במידה והוא משחק במשחקים אחרים בגן השעשועים, אזי להימנעות מהקרוסלה אין תופעות לוואי.
כמו כן, כדאי שתחשבי על מתן חפצים לבנך, שיוכלו להרגיע אותו כאשר הוא מפחד - בובת פרווה, דמות שהוא אוהב, "כדור אומץ" וכדומה.
כאשר את רואה שבנך מתקרב ומנסה להכיר גירויים מפחידים, רצוי מאוד לעודד אותו ולשבח אותו על כך.
בהצלחה,
שירי