אמא לילדה בת שבע בהליך גירושין

שירלי שלום,
נשמע שכולכם כרגע במערכת של אי ודאות ורגשות עוצמתיים. חשוב לגבי הפרוד שלך, שאת תחזיקי אצלך את הזיכרון כי על אף שכרגע יש ביניכם מתח עצום ביותר, הוא תמיד תמיד יישאר אביה של בתך, ולפיכך דמות משמעותית מאוד עבורה. גם אם ביניכם יש כרגע חוסר תקשורת, העובדה שאת תחזיקי את ההבנה הזו היא חשובה.
לגבי הילדה, במצב האידיאלי כמובן עדיף ששניכם תספרו לה על הפרידה הסופית ותשתפו אותה בהסדרי הראייה שקבעתם. במידה והדבר בלתי אפשרי, אני מציעה שתשוחחי עמה על הנושא, עם התאמת המידע לכזה שמתאים לגילה. הילדה כבר חיה את הפרידה שלכם כמחצית מחייה, וייתכן שיהיו לה על כך שאלות, כעסים או חששות שתרצה לחלוק עמך, ורצוי שתאפשרי זאת. כדאי להעביר את המסר ששניכם נותרים ההורים שלה, אולם שלא הצלחתם לפתור את הקשיים ביניכם. בעיקר חשוב שתתני לבתך הזדמנויות רבות לבטא את תחושותיה ומחשבותיה, ללא שיפוטיות או התגוננות מצדך.
לגבי התיאור שלך בשאלה הנוספת, אני חושבת שראית נכונה כי ההתנהגויות של בתך הן תגובה לסיטואציה המשפחתית הקשה. טבעי שהיא מגיבה כך, והייתי מוטרדת אם היתה ממשיכה בהתנהלות שגרתית. פעמים רבות ילדים מנסים להתחלות ובכך להחזיר את ההורים לחיות יחד על מנת לטפל בהם. ייתכן שהיא גם חוששת שאתם תעזבו אותה, ולכן "מוודאת" שאתם מבינים שהיא עדיין ילדה וזקוקה לכם. חשוב לקבל את תגובותיה, וכל עוד הן לא מוגזמות ולא תימשכנה תקופה ממושכת, הדבר צפוי ומקובל. אגב, תוכלי להשוות זאת לתגובות של ילדים גם לאחר אירוע משמח, כמו לידת אח, בו ילדים מפגינים רמות מתח גבוהות והתנהגויות תלותיות בהורים.
בנוסף, גם את עומדת בפני התמודדויות לא פשוטות וכדאי שגם את תמצאי לעצמך את המקום בו את יכולה לבטא את מה שעובר עלייך, להתייעץ ולקבל תמיכה - עם בני משפחה, חברים או בקבוצה לאמהות בתהליכי גירושין ופרידה.
בהצלחה במצב המורכב שלפנייך,
שירי