ילד חסר ביטחון,חרדתי,איך לעזור לו?

שלום טובי
אין מספיק אינפורמציה לגבי הילד שלך, כך שקשה להבין מה עובר עליו. הייתי מציעה להתייעץ עם הגננת, ואולי כדאי גם להתייעץ עם איש מקצוע. אם הוא נמצא בגן ציבורי, יש לשירות הפסיכולוגי חינוכי פסיכולוגים שמגיעים לגנים ליעוץ.
אני מציעה לא לחכות, כי המצוקה שלו יכולה להחריף.
בהצלחה

להיות קטן זה נורא קשה.
פרידות בעיקר. לקטנטנים... זה בלתי נסבל.
הייתי מציעה לך לתת לו את הזמן ולהמליל כל הזמן את הרגש: "אני רואה שקשה לך, אני מבינה שאתה מתגעגע", מצד שני להעביר מסר שאת חייבת ללכת לעבודה והעבודה שלו זה הגן. אתם תפגשו בסוף היום. אפשר לשאול אותו אם הוא רוצה לקחת משהו מהבית לגן, תמונה שלכם שתהיה אצלו במגירה או דובי.. כל דבר שיכול להקל.
הכי חשוב זה לשדר אמפטיה ולא להכנס יחד איתו לסחרור של חרדת הנטישה - ילדים אלופים בלזהות מתי יש כפתור שמפעיל את ההורים וההזדהות שלך איתו (שהיא מקסימה!!!) מאוד בולטת.
בה צל חה !!

לענת זפרני, תודה רבה על תשובתך המרגיעה .מילה טובה ויחס יכולים לתת המון, מעבר למה שחושבים ...תודה על העידוד.

כבר עושה לי טוב שיש מענה ,אכן אני אפגש עם פסיכולוג ביחדה לגיל הרך. אני מרגישה שהגננת יכולה לעזור לנו יותר אבל זה לא כך.היא יכולה לנסות יותר לרכוש את אמונו.כמו שהאמון שלנו נבנה בהדרגה...
הדבר היחיד שהיא אמרה לנו שיועצת הגן צפתה בו, והוא אחרת לגמרי בשעורי הריתמקה .הוא שר ,ומשתתף, ושמח.אני גם טיפוס שקט ,חששן,אולי מעט חסר ביטחון ואוהבת את הפינה והשקט שלי ,אני מנסה להשתנות למען ילדי. כל הזמן עם היד על הדופק, שילמדו ממני דברים טובים,שיבנו את עצמם בצורה חיובית.אסרטבית ועם ביטחון...
ושוב תודה מקרב לב.

שכחתי לספר שבני בן השלוש וחצי ,סובל מעציריות כרוני .עושה את הצרכים(קקי)בעמידה במיכנסיים.הוא מאד סובל וכואב לו. קיבלנו ממומחה אבולק, שזה הוא סירופ, אבל אני משתדלת לא לתת לו על בסיס קבוע.ילדי לא אוכל שום ירקות או פירות, הוא לא מוכן,חשבתי שזה יעבור, אך המצב כך כבר ,כשנה וחצי.אני לא מכריחה בשום אופן...הוא אוכל לעיתים בשר, אורז,קורנפלקס,ושוקו.אודה מראש על התשובה