ילד עם "קריזות"

שבריבים הללו מבחינתו הצד הרע (הקומונרית) היא השטן, ומקור כל הרוע בעולם (היא אגואיסטית ושונאת אותם וכו' ללא כל פרופורציה או קשר למה שהוא חושב עליה כשהוא רגוע). הוא הטוב, ואותי הוא רואה בצד שלו (כי ככה אני מעמיד את עצמי) במטרה לגרום לו להבין את הצד שלה (והוא בדרך כלל מוכן לשמוע אותי אם כי הוא לא משתכנע אף פעם מההסברים שלי).
(אולי זה משנה משהו בקשר לפתרון)

ושוב תודה מראש

ד. שלום,
התמזל מזלו של הנער ואתה מוכן להשקיע בו ובשיפור מצבו, על אף שהוא יכול להיות מאוד לא נעים בהתפרצויות. אני מאמינה כי העובדה שפנית לפורום להתייעץ מעידה גם על הלב הרחב והרצון הטוב שלך, וגם על היבטים חיוביים בנער, שבזכותם לא מוקיעים אותו מהקבוצה, אלא "מוותרים" לו.
לגבי שתי השאלות הראשונות, בדר"כ הדרך העיקרית להפחית את הסיכויים שהתנהגות מסוימת תחזור בתכיפות, היא להגיב אליה באופן שלא מעודד חזרה עליה. למשל במקרה של הנער - ברגע שהוא מתחיל להתפרץ, להודיע לו שאתם מסיימים את השיחה ותשובו לשוחח עמו כשהוא יירגע. כך יפחתו הרווחים שלו מהסיטואציה. בהמשך, רצוי מאוד לאפשר לו לחזור לפעילות רק לאחר שיתנצל בפני האנשים שהתפרץ עליהם. הוא לא חייב להסכים עם נקודת הראות שלך או של הסביבה (זכותו להיות בעל דיעה עצמאית ושונה, גם אם זה לא נעים והרמוני לכולם), אבל עליו לקחת אחריות על האופן בו הוא אומר דברים. חשוב שתדברו עם הנער לא בעת זעם אלא כשהוא רגוע ותסבירו לו את החשיבות של אי פגיעה בזולת, ואת דרישתכם שייקח אחריות. אפשר להשתמש בכתבי חז"ל (ואהבת לרעך כמוך וכדו') ובדוגמאות מהמציאות (למשל, לבקש ממנו להציג בפני כל הקבוצה את מה שאירע בין הרמטכ"ל לרוה"מ השבוע, ואת ההתנצלות וקבלת האחריות מצד הרמטכ"ל לאחר מכן, ושהוא יהיה אחראי על דיון בקבוצה).
לגבי שאלתך השלישית - עם כל הרצון הטוב שיש לך, איני חושבת שבאחריותך להביא את הנער לשינוי אישיותי כולל. זו אחריות של הוריו! ובין השורות עלתה רמיזה, כי אפשר והם מקווים שאתם אלו שתתמודדו עם חינוך הנער במקומם, ולא כך הדברים צריכים להיות. במידה וההורים מרגישים חסרי אונים מולו, כדאי שהם יפנו לטיפול, אולם זו דילמה שעליהם להתמודד עמה, והיא לטעמי לא מאחריותך.
בהצלחה,
שירי