ילדה בת ארבע שויתרה על מוצץ וחיתול

שלום שירה
כל הכבוד לבתכם ולכם על תהליכי הגמילה שאת מתארת. ייתכן כי ההתנהגויות שתארת קשורות לגמילה, אך לא בהכרח. כך או כך אל תחזרו לחיתול הליליה או למוצץ. ביתך צריכה ללמוד מנסיון כיצד להרגיע את עצמה גם בלי מוצץ, גם כאשר מתוסכלת מאד.היא אינה רגילה לעשות זאת.
כיצד לעזור לה במצבים כאלה ? קודם כל לתת דוגמא אישית ולא לאבד שליטה . ניתן לאמר לה, אני רואה שאת צריכה זמן להרגע...ופשוט לתת לה קצת זמן. ניתן לשאול אותה אם צריכה חיבוק ? אם היא מכה יש לתפוס את ידיה כך שלא תוכל להמשיך עד שנרגעת. כשעה (לפחות)אחרי שעובר לה כדאי לדבר איתה על מה שקרה ולבדוק איתה (אם היא משתפת פעולה) מה קרה.
ייתכן מאד שכמו שאת נבהלת מתגובתה, היא נבהלה מעצמה ומחוסר השליטה שלה. חשוב להכיל אותה, להרגיע אותה ,לתת לגיטימיה לרגשותיה אך לשים גבולות לדרך הביטוי. היא צריכה להרגיש שאתם שומרים עליה מחוסר השליטה של עצמה.
לגבי ההרטבה בערב, הייתי מתעלמת בשלב זה. אולי היא מנסה לעורר תגובה מסויית (כעס/רחמים) ולא כדאי לספק לה את זה כי זה עלול לגרום לה להמשיך בהרטבות. כדאי לאמר לה ללכת להחליף ולהשתדל שזה לא יקרה שוב, וזהו.
רעיון לגבי הלילה, אפשר אולי להעיר אותה לפיפי כאשר אתם הולכים לישון... מה דעתך ?

מקווה שעזרתי
עדכני אותי
ליאת גרוס
מודיעין

תודה רבה על התגובה המהירה.
אנחנו מאוד משתדלים להעיר אותה לפני שאנחנו הולכים לישון וגם בלילה כשאח שלה מתעורר לבקבוק אנחנו מעירים אבל לפעמים זה מאוחר מידי והיא כבר עשתה....
אני יודעת שכל תהליך הגמילה הוא לא רק פסיכולגי אלא גם פזיולגי ועצם העובדה שהיא לא מצליחה לשלוט בעצמה בודאי מאוד מתסכל ומאכזב אותה.
אני מוצאת את עצמי מותשת מהנסיונות להכיל אותה ולנהוג בסבלנות. לפעמים אני פשוט מרגישה שאני מנוהלת ע"י ילדה בת ארבע שמושכת אותי באף. אני יודעת שכל נושא הגבולות הוא מאוד מורכב אבל אני ממש מתקשה למצוא את הנקודה שבה אני מפסיקה להיות זורמת ומכילה ועוברת להיות אסרטיבית ונוקשה.
אציין כי אני ממש לא אוהבת לעבור לשלב של "אני סופרת עד שלוש ואם את לא באה אני הולכת... " מה גם שבד"כ היא לא מתרצה ואני נשארת לחכות לעוד איזה קונץ אחרון ואז בד"כ הקונפליקט נפתר.
קצת נסחפתי לנושא אחר אבל אני פשוט מרגישה שהכל קשור אחד לשני...
שוב תודה.

אין ספק שהורות לילדה בת 4 וילד בן שנה וחצי אינה פשוטה. זה נכון שהכל קשור אחד לשני וזה עוד יותר נכון שאת לא אמורה להיות מנוהלת ע"י ביתך (רק קצת...). החכמה היא למצוא את הדרך לזרום ולהכיל באופן יותר אסרטיבי ונוקשה. זה לא או/או.. אם את מותשת, גם היא מפסידה בסוף מכל ההכלה הזו.זה לא חייב להיות ככה.
מספר פגישות של הדרכת הורים יכולות לסייע לך לעשות סדר בהצפה ולגבש הורות מעייפת פחות לטווח ארוך באופן שמתאים לאישיות שלך ושל בעלך.
לגבי ההרטבה. ניסיתם לא לתת לה לשתות כשעתיים לפני השינה. יש מישהו אחר במשפחה (כולל אתכם) שהרטיב עד גיל מאוחר ? מה דעתך לגבי תחתוני גמילה ללילה כשלב ביניים ?

ביתיים לילה טוב ויבש
ליאת