זקוקה לעזרה במס' נושאים

נוגה שלום,

אני מתקשה לענות תשובה מלאה, ללא הרקע של ההתנהלות היומיומית בבית, היכן האבא בתמונה, ואיך מתחלק הזמן ביומיום בינו לבין אחותו. ומה רמת הקשר ביניהם.

מעבר לכך, נשמע לי שהצבת הגבולות שאת דיברת עליה כנורמלית, היתה מעט מתירנית ואולי מאפשרת מידי.
אם הדבר החמיר רק לאחרונה, התגובות צריכות להיות נוקשות וברורות. זה אומר לאחוז את ידיו ולא להתיר אלימות, זה אומר להכנס לחדר להרגע יחד איתו בכל זמן התפרצות.

הוא לא רוצה חוג שחיה? לא נתחנן. נבהיר לו שהיום יש חוג ואם הוא לא רוצה לא נלך. לא נעשה מזה ענין, כמו שהיה רוצה.

לגבי הנושא של להפסיד במשחק: חשוב ללמד ילד כישורים חברתיים. ללמדו כיצד להפסיד בצורה מכובדת, להתמודד עם תסכול ואכזבה, והכל דרך דוגמא אישית.

עמדי על שלך, גם כאשר רק שניכם נמצאים, אל תוותרי גם אם כביכול זמן האיכות נפגע. רק כך תעזרי לו ללמוד איך להתמודד עם כעס, תסכול וכאב.

אם תרגישי שקשה לך להתמודדות. העזרי באימון והדרכה הורית. שניים שלושה מפגשים יוכלו לתת לך כיוןן.

בהצלחה!

נעמה.

ההתנהלות השגרתית: התעוררות 6:30, בעלי לוקח אותם לגן (אני יוצאת מאד מוקדם),
אני מוציאה אותם את הגדול מהגן ב-4 ולאחר מכן את הקטנה.
לעיתים אני נשארת איתו קצת בגגינה שחק ומוציאה אותה יותר מאוחר.
אחר הצהריים משחקים יחד, אם יש לו כוח הולכים לחבר או מזמינים חבר, או הולכים למשפחה.
יום בשבוע היה לנו שיעור בריכה ואז היינו רק שנינו במים.
אוכלים ארוחת ערב ב1800/1830. מקלחת ושינה.
בעלי מגיע לרוב מאוחר, רק לזמן מקלחת ושינה (19:30).

הקשר בין שניהם הוא טוב. הם משתוללים ביחד, לעיתים הוא מציק לה, אני משתדלת לאחרונה לא להתערב (למעט דברים מסוכנים או כאשר זה נגמר בבכי ואז עושה הפרדה בלי לשפוט מה היה, רק שואלת אותו מה אפשר היה לעשות כדי שהיא לא תבכה).
יעצת לי להיות איתו בזמן התקף הזעם. מה לעשות כאשר אני לבד עם שניהם ואם אני אשב איתו ועם הקטנה בחדר זה לא בדיוק יהיה ראוי.
אשמח לשמוע דרכי פעולה להראות הפסד בכבוד. אני מסבירה כל הזמן שאין תחרות ואם קורה ואני עשיתי משהו לפני אני מסבירה שלא נורא לפעמים לא מגיעים ראשונים וגם שני או שלישי זה לא נורא, מה עוד אפשר לעשות?

תודה רבה על התייחסותך.
נוגה.

במצב בו אתם לבד , אפשרי לו לשבת במקום מסויים בחדר בו כולכם נוכחים, או לאפשר לו להכנס לבד לחדרו להרגע. הוא כבר מסוגל לזה בגילו.

ללמד ילד להפסיד בכבוד זה תוך דוגמא אישית.

כשאת מפסידה במשחק איתם את צריכה לומר שזה מאד מאכזב אותך שהפסדת, אך לעתים מנצחים ולעתים מפסידים. אולי פעם הבאה את זו שתנצח.

לגבי האב, לדעתי, נוכחותו זמן רב יותר והקדשת זמן איכות לילד יכולה לעשות פלאים.
נוכחות הורית מאד ממתנת אגרסיות.

בברכה,

נעמה.

תודה רבה על התייחסותך המהירה והמעשירה.
רציתי לשאול גבי הגן.
עד לתקופה של החודש האחרון בני לא היה מתנהג בצורה כל כך אגרסיבית ולא ממושמעת בבית אלא היה ילד רגוע ונינוח.
לעומת זאת בגן היו התפרצויות אלימות מתחילת השנה והגננת ישבה איתנו לשיחה מספר פעמים. אבל עד לעכשיו בבית לא הרגשתי שישנה בעיה כי בבית הוא היה מתנהג 180 מעלות מאיך שמתארת אותו הגננת.
האם יכול להיות שפיספסתי משהו בבית? או שמע ישנה בעיה בגן ועכשיו זה משפיע על הבית?
יש לציין שזו שנה ראשונה בגן עירייה. אני מרגישה לפעמים שהגננת הולכת איתו אבן על סכין.

אשמח לדעתך.
נוגה

נגה בקר טוב,

אם את טוענת שהכל היה בסדר בבית, אני מניחה שזה אכן היה כך. במיוחד אם מדובר בכך שממש לא חשת את מה שהגננת מתארת.

בעיניי זה אבסורד שלגננת אין את הכלים לטפל בבעיה, ולצערי אני נתקלת בזה לא מעט לאחרונה.

בהחלט יכול להיות שהחוויה בגן היא אחרת ובשל כך גם ההתנהגות.

חשוב שתדעי איך הם מגיבים ואיך הם מטפלים בסיטואציות כאלה.

בקשי שהפסיכולוגית של הגן תערוך צפייה על בנך כדי שתוכלי לדעת האם משהו מציק לי ומה מקשה עליו את ההתנהגות בגן.

שווה לבדוק.

בהצלחה!

נעמה.