ילדה שבוחרת בעצבות ובמסכנות

שלום רויטל.
את טוענת שביתך בוחרת להיות עצובה, רוצה. מחליטה, וכך מקשה על כל בני הבית. אני רוצה להציע אופציה לפיה זה לא עניין של בחירה אלא של קושי ומצוקה שאפילו היא לא בהכרח מבינה אותה עד הסוף. אולי בסיטואציות של שמחה והמולה היא מרגישה שהיא הולכת לאיבוד. משהו מעציב אותה. משהו קשה לה. אולי חשה לא נח בקבוצה גדולה.
היא אמרה" כי ככה אני וזהו" כי חשה שאת מאשימה ולא שאת מתעניינת באמת. אולי גם לה זה לא ברור.
אני מציעה לבחון את הדברים דרך הפריזמה הזו, ואז אולי יעלו רעיונות אחרים להתמודדות ואם לא אשמח לעזור..
מה דעתך ?

ליאת גרוס
מודיעין